מוזיאון לונדון תיעד את ההיסטוריה של העיר מהתקופה הפלאוליתית (התקופה הפרהיסטורית הקדומה ביותר) ועד לזמננו. המוזיאון שכן במרכז הסיטי של לונדון, בקרבת קתדרלת סנט פול. בדצמבר 2022 המוזיאון נסגר, והוא עתיד לעבור למיקום חדש בשנת 2026.
נפתח בשנות ה-70 במבנה שנבנה כחלק משיקום הסיטי, והוא חלק ממתחם הברביקן. בגן המוזיאון נמצאים חלקים מחומת העיר לונדון. למוזיאון היה סניף בדוקלנדס, באייל אף דוגס, בקרבת קנרי וורף. סניף זה התמקד בהיסטוריה החברתית והתרבותית של אזור הרציפים.
המוזיאון הוקם ונוהל על ידי מקס הבדיץ' (Max Hebditch) עד 1997. בשנת 1997 מונה סיימון תורלי (Simon Thurley). המנהל הנוכחי הוא פרופסור ג'ק לומן (Jack Lohman).
האוספים כללו את אוסף איגוד העיר לונדון, שהוצג קודם בבניין הגילדהול. הגלריות מסודרות באופן כרונולוגי ומציגות ממצאים ארכאולוגיים, דגמים, תמונות ותרשימים. המוזיאון שם דגש על ההיסטוריה החברתית והכלכלית של העיר ועל ההשפעה של התרחבות העיר על חיי התושבים.
ב-2004 התחיל שדרוג שהפך חלק מן התצוגות לאינטראקטיביות (שבהן המבקרים יכולים לצפות, להקשיב ולעיתים להגיב). בשיפוץ שודרגה הגלריה הפרהיסטורית "London Before London" וגלריית ימי הביניים.
מוזיאון לונדון הראה את ההיסטוריה של העיר מאז תקופות קדומות. תקופה פלאוליתית היא תקופה עתיקה מאוד.
המוזיאון נפתח בשנות ה-70 במרכז העיר, ליד קתדרלת סנט פול. בגן יש קטעים מחומת העיר. היה גם סניף בדוקלנדס, באזור האייל אף דוגס, ליד קנרי וורף. שם הראו את סיפורי הנמל והאנשים שעבדו שם.
המייסד והמנהל הראשי היה מקס הבדיץ'. כיום המנהל הוא פרופסור ג'ק לומן.
הגלריות מסודרות לפי סדר זמנים. הן מציגות חפצים ארכאולוגיים (חלקים ישנים שנמצאו באדמה), דגמים, תמונות ותרשימים. המוזיאון מדגיש איך גדלה העיר ואיך זה שינה את חיי התושבים.
בשנת 2004 המוזיאון עדכן תצוגות והפך חלק מהן לאינטראקטיביות, כלומר אפשר לצפות, לשמוע ולחוות אותן. שודרגה גם הגלריה "London Before London" וגלריית ימי הביניים.
תגובות גולשים