מוזיאוני הוותיקן

מוזיאוני הוותיקן (באיטלקית: Musei Vaticani) הם מתחם של מוזיאונים לאמנות וארכאולוגיה בתוך קריית הוותיקן. הם מציגים את אוספי הכנסייה הקתולית וכוללים בין השאר את הקפלה הסיסטינית וחדרי רפאל. המוזיאון נוסד במאה ה-16 על ידי האפיפיור יוליוס השני.

מקור האוספים מיוחס לגילוי פסל הלָאוֹקוֹון בשנת 1506. האפיפיור רכש את הפסל בהמלצת מיכלאנג'לו וג'וליאנו דה סאנגאלו, ואפשר לציבור לצפות בו זמן קצר לאחר מכן. בתחילה הוצגו היצירות בדירת בורג'ה; מאוחר יותר הוקם מבנה מיוחד לביקורי הקהל בעיצוב לוקה בלטראמי בתקופת פיוס האחד עשר.

המוזיאון משתרע על חלקים רבים בארמון האפיפיור ובחצר בלוודרה. חלקים ממנו הותאמו להצגת יצירות במשך השנים, ויש גישה גם לגני הוותיקן. בנוסף לפסלים ויצירות עתיקות, המתחם כולל גלריות ציורים, אוספים מודרניים ומוזיאונים נפרדים כמו חדר האוצר של בזיליקת פטרוס.

הקפלה הסיסטינית היא קפלת תפילה בארמון האפיפיור. כאן נערך הטקס הקונקלווה, שבו בוחרים אפיפיור. הקפלה מפורסמת בפרסקאותיה (פרסקו = ציור על טיח רטוב). בשלהי המאה ה-15 ציירו בה אמנים כמו פייטרו פרוג'ינו וסנדרו בוטיצ'לי מחזורים על חיי משה וישו. מיכלאנג'לו צייר את תקרת הקפלה בין 1508, 1512; זהו פרסקו מרכזי שמתאר סצנות מספר בראשית, ישועים ונביאים. מאוחר יותר צייר מיכלאנג'לו גם את ה"יום הדין האחרון" (1537, 1541), יצירה גדולה שכוללת מאות דמויות ומציגה את ישו כשופט.

חדרי רפאל הם סדרת חדרים בארמון שבהם רפאל וצוותו ציירו פרסקאות מפורסמות מתקופת הרנסאנס.

הגלריה הוקמה ב-1932 על ידי פיוס האחד עשר. היא מכילה כ-460 ציורים ב-18 חדרים. חלק גדול מהיצירות הגיעו מכנסיות שונות. בין היצירות הידועות: ציורים של רפאל, ג'וטו, לאונרדו דה וינצ'י וקאראווג'ו. חלק מהעבודות נלקחו על ידי נפוליאון בסוף המאה ה-18 וחזרו לאחר מכן.

אוסף זה מציג יצירות מודרניות מאז המאה ה-19. הוא כולל עבודות של אמנים כמו וינסנט ואן גוך, מארק שאגאל ופבלו פיקאסו, ומפוזר ב-55 חדרים במקומות שונים בארמון.

המוזיאון נוסד ב-1771 על ידי קלמנס ה-14 בארמון בלוודרה. הוא מוקדש בעיקר לפיסול יווני ורומי עתיק. בין המוצגים הבולטים נמצאים עבודות כמו "אפולו בלוודרה" ופסלים רומיים עתיקים, וכן סרקופגים ולוחות כתובות.

מוזיאון פיו כריסטיאנו הוקם ב-1854 ומציג עתיקות נוצריות וכתובות מן הקטקומבות. מוזיאון גרגוריאנו אטרוסקו (1837) מציג אמנות אטרוסקית ויוונית, והמוזיאון האתנוגרפי-המסיונרי מציג קרוב ל-100,000 חפצים תרבותיים מרחבי העולם. מוזיאון קיאראמונטי מציג רבים מסרקופגי האבן וגלריית הכתובות שלה חשובה למחקר.

המוזיאונים יחד יוצרים אוסף רחב, המשתרע מחפצי פולחן ואמנות נוצרית ועד לפיסול קלאסי ויצירות מודרניות. הם מהווים מוקד מרכזי להיסטוריה של האמנות והארכאולוגיה ברומא.

מוזיאוני הוותיקן הם קבוצת מוזיאונים בתוך קריית הוותיקן ברומא. הם מציגים אומנות ופריטים עתיקים של הכנסייה.

האוספים התחילו אחרי שנמצא פסל חשוב ב-1506. האפיפיור יוליוס השני קנה את הפסל. בהמשך נבנה מבנה מיוחד להציג את האוספים.

זוהי קפלה (כמו כנסיה קטנה) בארמון האפיפיור. שם בוחרים אפיפיור בפגישת קונקלווה. על תקרת הקפלה יש פרסקו (ציור על טיח רטוב) גדול שעיצב מיכלאנג'לו בין 1508, 1512. יש שם ציורים מסיפורי בראשית ונביאים. מאוחר יותר צייר מיכלאנג'לו גם את ה"יום הדין האחרון", ציור גדול עם דמויות רבות.

רפאל וצוותו קישטו כמה חדרים בציורים מפורסמים. גלריית הציורים נפתחה ב-1932 ויש בה כ-460 עבודות. שם אפשר לראות תמונות של אמנים חשובים כמו רפאל, לאונרדו וקאראווג'ו.

יש מוזיאונים לפיסול יווני ורומי, לממצאים מצריים, לפריטים אטרוסקים ומוזיאון עם פריטים מתרבויות שונות בעולם. חלק מהאוספים הם מאוד ישנים וחלקם מודרניים.

המוזיאונים גדולים ומלאים ביצירות מפורסמות. הם עוזרים ללמוד על היסטוריה ואמנות.