מוזיקת דאב

מוזיקת דאב (Dub music) היא תת-סגנון של המוזיקה הג'מייקנית שהתפתח מתוך הרגאיי בסוף שנות ה-60. הצליל המזוהה של הדאב נוצר בדרך כלל על ידי הסרת הערוץ הווקאלי (הקול) מגרסה קיימת, והשארת מקטעים ווקאליים קצרים שעוברים עיבוד.

גרסת דאב היא גרסה אינסטרומנטלית של שיר רגאיי, ולעיתים הופיעה כ-B-side בתקליט. בגרסה כזו מודגשים ערוצי הבס והתופים, כדי להתאים לנגינה ב-Sound Systems (מערכות רמקולים גדולות שמשמשות למסיבות). משתמשים באפקטים של הד והשהייה (echo ו-delay) על הכלים. לעתים מתווספים כלי הקשה, והקטעים הווקאליים הגזורים עוברים עיבוד כבד.

הדאב נפרד מהרגאיי כשהגרסאות האינסטרומנטליות החלו לקבל אפקטים ועריכה יצירתית. בתחילת שנות ה-70 הופיעו מפיקים בג'מייקה שהתמחו בכך. Lee "Scratch" Perry הוציא כבר ב-1973 אלבומי דאב, ואחד מהראשונים המוכרים הוא "Blackboard Jungle Dub". בשנת 1975 בלט King Tubby בסצנה, עם הוצאה כמו "King Tubby Meets The Upsetter...".

מאז שנות ה-70 הדאב השפיע על המוזיקה האלקטרונית. בשנות ה-80 צמחה סצנה בבריטניה עם מפיקים כמו Jah Shaka ו-Mad Professor. השפעות דאב ניכרות בז'אנרים כמו טריפ-הופ (Massive Attack) וצ'ילאאוט (Thievery Corporation, Kruder & Dorfmeister). הדאב הוליד תתי-ז'אנרים, ביניהם הד אלקטרוני ודאבסטפ.

דאב הוא סוג של מוזיקה מג'מייקה. הוא נוצר בסוף שנות ה-60 מתוך רגאיי. בדאב שוללים בדרך כלל את הקול של הזמר. ווקאלי (ווקאלי = קול של שירה) נשאר לפעמים כקטע קצר.

גרסת דאב היא גרסה אינסטרומנטלית של שיר רגאיי. הבס והתופים בולטים בה. מוסיפים אפקטים של הד והשהייה (אקו ושיהוי). לפעמים מוסיפים כלי הקשה וחותכים קטעים מהשיר.

בשנות ה-70 התחילו מפיקים בג'מייקה לעשות אלבומי דאב. Lee "Scratch" Perry הוציא אלבומים כאלה ב-1973. King Tubby בלט בסצנה באמצע שנות ה-70.

הדאב השפיע על מוזיקה אלקטרונית. בבריטניה צמחו מפיקים עם סגנון זה בשנות ה-80. מאוחר יותר נולדו ז'אנרים חדשים, כמו דאבסטפ.