מוזיקת דאנס

מוזיקת דאנס היא שם כולל לסגנונות מוזיקליים שמטרתם העיקרית ללוות ריקוד. בעבר הכללה ההגדרה גם יצירות מתקופות כמו הבארוק ובלט, אך היום מתייחסים בעיקר למוזיקה אלקטרונית, מוזיקה שנוצרת בעזרת מכשירים אלקטרוניים, כגון דיסקו, טראנס והיפ הופ.

סגנונות שנועדו לריקוד צמחו ביחד עם המוזיקה והמחול הפופולריים. כבר בעת העתיקה יש עדויות למחול ולנגינה יחד, ובתקופות מאוחרות יותר שמרו על סגנונות מהרנסאנס. במאה ה-20 הופיעו סגנונות נוספים שהיו מקושרים לריקוד, כמו ג'אז, פוקס טרוט, ביג בנד וסווינג, ואחר כך רוק אנד רול.

עם הזמן חלק מהסגנונות התפתחו לכיוונים משלהם. בשנות ה-60 וה-70 עלו סגנונות כמו פאנק (Funk), רית'ם אנד בלוז ודיסקו. הדיסקו, שנוצר סביב מועדוני ריקוד, היה שלב חשוב בדרך למוזיקת דאנס המודרנית.

בישראל יש שילובים ברורים בין דאנס למסורות מקומיות. אחד המאפיינים הוא דאנס מזרחי, שילוב של דאנס עם מוזיקה מזרחית, וכן שילובים עם רוק ופופ.

בישראל ישנם אמנים ובאנדים שהכניסו אלמנטים של דאנס למוזיקה שלהם. בין הבולטים: עפרה חזה ששילבה דאנס בגרסאות מאוחרות של שירים, מיכל אמדורסקי שנחשבת לחלוצה, העורך והמפיק עופר ניסים, דנה אינטרנשיונל ועברי לידר. גם להקות כמו אתניקס וטיפקס כוללות אלמנטים של דאנס בשילוב פופ ורוק.

הדאנס בארץ מופיע בצורות רבות, ומשתלב עם ז'אנרים אחרים כדי ליצור שירים רוקדים ושמחים.

מוזיקת דאנס היא מוזיקה שעוזרת לאנשים לרקוד. אלקטרונית, מוזיקה שעושים בעזרת מכשירים חשמליים. דוגמאות נפוצות הן דיסקו, טראנס והיפ הופ.

בזמנים רחוקים אנשים רקדו לצלילי כלי נגינה. בתקופות מאוחרות יותר היו סגנונות כמו ג'אז וסווינג. בשנות ה-70 הגיעו מועדוני דיסקו עם מוזיקה ריקודית חזקה.

בישראל יש שילוב של דאנס עם מוזיקה מזרחית. מזרחית, מוזיקה עם ניחוח מהמזרח התיכון.

יש אמנים ישראלים שהשתמשו בדאנס בשירים שלהם. כמה דוגמאות פשוטות: עפרה חזה, דנה אינטרנשיונל ומיכל אמדורסקי. גם להקות כמו אתניקס משתמשות באלמנטים של דאנס.

הדאנס יכול להיות שמח וקופצני. הוא משלב קולות וצלילים כדי שכולם ירצו לזוז על הרחבה.