מוזיקת עולם

מונח שמשתמשים בו לתיאור מוזיקה שמקורה מחוץ לתרבות המערבית. לפעמים הוא כולל גם פופ ויצירות מודרניות המבוססות על מסורות מקומיות.

המונח נטבע בשנות ה־60 על ידי האתנומוזיקולוג רוברט אי. בראון. את הפופולריות שלו קידמו בשנות ה־80 מפיקים וחברות תקליטים עצמאיות בלונדון. המטרה הייתה לשווק סגנונות מאפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון לקהלים מערביים. המונח החליף כינויים כמו "מוזיקה אתנית" או "שבטית", שנתפסו לפעמים כלא מדויקים או פוגעניים.

מוזיקת עולם נחלקת בין תרבויות, אבל יש כמה מאפיינים חוזרים. כלי מסורתיים בולטים כוללים סיטאר (כלי מיתר הודי), גמלאן (תזמורת תיפוף אינדונזית) וקורה (כלי מיתר מערב־אפריקאי). מקצבים פוליריתמיים משמעם כמה דפוסי קצב פועלים יחד. המוזיקה משתמשת גם בסולמות לא־מערביים כמו מקאם (סולם ערבי), ראגה (מסגרת מוזיקלית הודית), נובה מרוקאית ודאסתגה פרסי, אלה דומים למודוסים במוזיקה מערבית. לעתים מוסיפים אלמנטים עכשוויים, כמו גיטרות חשמליות וסינתיסייזרים, ביצירות פיוז'ן.

המוזיקה קשורה לתהליכי פוסט־קולוניאליזם ולהד קולוניזציה במאה ה־20. היא שימשה לשימור תרבויות ולבניית זהות מחודשת. לעתים היא גם פעלה כמוזיקת מחאה. דוגמאות בולטות הן פלה קוטי באפריקה (אב־הטיפוס של אפרוביט) ומרים מקבה ויו מסקלה במאבק נגד האפרטהייד. בישראל זכו להצלחה בין־לאומית עפרה חזה, חוה אלברשטיין והפרויקט של עידן רייכל.

חוקרים כמו פיליפ בולמן וסטיבן פלד טוענים שהמונח יוצר הבחנה מלאכותית בין ה"מערב" ל"שאר העולם". הם מצביעים על כך שהקטגוריה מאחדת תרבויות שונות לתווית שיווקית. קיימות גם טענות על ניכוס תרבותי, שימוש במאפיינים של תרבויות אחרות בלי שיתוף הוגן של האמנים המקומיים.

בשנות ה־80 חברות תקליטים עצמאיות בלונדון שווקו והפיצו מוזיקת עולם בשווקים מערביים.

=דוגמאות לסגנונות מוזיקה הנכנסים תחת הקטגוריה "מוזיקת עולם":
הקטגוריה כוללת סגנונות ממגוון אזורים, אך היא מטשטשת לעתים הבדלים תרבותיים בין סגנונות מסורתיים.

המונח מתאר מוזיקה שמגיעה ממדינות מחוץ למערב. יש בו שירים וכלים מיוחדים.

המונח הומצא בשנות ה־60 על ידי חוקר מוזיקה. בשנות ה־80 מפיקים בלונדון התחילו למכור מוזיקת עולם בחנויות תקליטים.

מוזיקת עולם משתמשת בכלים מסורתיים. דוגמאות: סיטאר (כלי מיתר מהודו), גמלאן (תזמורת מקבוצות באינדונזיה), קורה (כלי מיתר מאפריקה). יש גם קצבים מיוחדים ושימוש בסדרות תווים אחרות ממה שמכירים במוזיקה מערבית. לפעמים משלבים גם גיטרות חשמליות וסינתיסייזרים.

המוזיקה עזרה לאנשים לשמור על זהותם. היא שימשה גם במחאות. למשל, הפולק האפריקאי של פלה קוטי ודפים של מרים מקבה סייעו במאבקים חברתיים.

יש שאומרים שהשם "מוזיקת עולם" כללי מדי. הוא מאחד תרבויות שונות תחת שם אחד. חלק מהאנשים חוששים שזה מפספס את ההבדלים בין מסורות.

חברות תקליטים עצמאיות עזרו להפיץ מוזיקה זו במערב.

=דוגמאות לסגנונות מוזיקה הנכנסים תחת הקטגוריה "מוזיקת עולם":
המונח כולל סגנונות ממקומות רבים, כמו אפריקה, אסיה והמזרח התיכון.