מוחמד אחמד אבן סייד עבדאללה (1844, 1885) היה מנהיג דתי ומצביא בסודאן האנגלו-מצרית. ב-1881 הכריז על עצמו כ"מהדי", מושיע דתי מצופה, וקרא לג'יהאד, כלומר מאבק צבאי דתי נגד השלטון העות'מאני-מצרי. המרד שלו הוביל לשחרור זמנים של חלקים גדולים מסודאן, ולכיבוש ח'רטום. הוא מת ככל הנראה ממחלת טיפוס ב-1885, זמן קצר לאחר נפילת ח'רטום.
אחמד נולד ב-1844 באי דיראר על הנילוס, בסביבת דונגולה. משפחתו הייתה ענייה ועוסקת בבניית סירות. הוא למד לימודים דתיים והפך לדמות מיסטית מקומית. תחילה נשאר בצייתנות לרבו, השייח' מוחמד שריף. לאחר מקרה של מחלוקת על נהגים דתיים, גורש אחמד מהמסדר של שריף.
אחמד פיתח מוניטין של רפורמטור דתי. הוא קרא לחזרה לפשטות הדתית ולניקוי השחיתות. שמועה קשרה אותו לדמות ה"מהדי" הצפויה. ב-1871 עבר לאי אבא, הקים מסגד והפך לנואם משפיע. ב-1881 חזר לאי אבא והכריז על עצמו מהדי. הוא חילק תשורות לעניים והחל לגייס צבא.
הצטרף אליו עבדאללהי אבן מוחמד מאזור דרפור. עבדאללהי שימש כיד ימינו ויורשו המאוחר. אחמד כינס תמיכה משבטים שונים, מסוחרי עבדים ומהאנשים שנפגעו ממדיניות רפורמה כלכלית ומחיסול העבדות.
בעקבות מעורבות בריטניה במצרים ובפתיחת תעלת סואץ, גדלה ההשפעה הזרה. המצרים העלו מיסים וניסו להפיק רווחים מסודאן. המושל צ'ארלס גורדון הונהג למדיניות שבה הועמד סחר העבדים והשפעת המיעוט הערבי הופרעה. שינויים אלו הגדילו את הכעס בקרב הערבים והשבטים המקומיים.
התערבות זרה ופגעים כלכליים יצרו רקע נוח למרד דתי-חברתי.
העימות התחיל כאשר שליח מצרי נשלח לאי אבא לעצרו. אחמד סירב לצאת לחקירה והמרד החל. באוגוסט 1881 כוח מצרי נשלח, אך בגלל טעויות צבאיות הובס. לאחר ניצחונות מקומיים נדד אחמד לקורדופאן וקיבל תמיכה שבטית.
ב-9 בדצמבר 1881 הובס כוח מצרי בפשודה. המרד התפשט, ותושבי אזורים שונים הצטרפו אליו. כוחות המהדי הטילו מצור על אל-אובייד והרעיבו אותה עד כניעה. המהדיסטים תקפו מוצבים רבים והחלישו את הנוכחות המצרית.
באביב 1884 החלה המצרים והבריטים לנטוש אזורים בסודאן. הבריטים שלחו את צ'ארלס גורדון לארגן נסיגה מח'רטום. במקום להסתלק בחר המושל להישאר, והמהדי הטיל מצור על ח'רטום. ב-26 בינואר 1885, לאחר מצור ממושך, חדרו כוחות המהדי לעיר. גורדון נהרג בקרב.
עם נפילת ח'רטום שלטו המהדיסטים ברחבי סודאן. הממשל כפה את חוקי השריעה (חוקי האסלאם) והנהיג שינויים דתיים. המהדי ציווה לשרוף ספרים ורשומות שראו בהם סימן לשלטון הישן.
אחמד שינה כמה פרקטיקות דתיות: הוא הדגיש נאמנות אישית אליו, והוסיף לשהאדה (הצהרת האמונה) כי הוא המהדי של אלוהים. הוא הצדיק שינויים אלה כחזיונות שנשלחו עליו.
אחמד מת ב-22 ביוני 1885, כנראה מטיפוס, ונקבר באומדורמאנן. לפני מותו מינה שלושה מחליפים. התחרות בין היורשים גרמה לאי-יציבות. עבדאללהי אבן מוחמד הפך לשליט המרכזי ב-1891.
המהדיסטים ניסו להרחיב את שליטתם. הם פלשו לאתיופיה ב-1887 וניסו לתקוף את מצרים ב-1889, אך הובסו. ההפסדים הבולטים נגדם היו ב-1898 בבירתם של הבריטים באומדורמן וב-1899 באום דיוואיקרט, שם נהרג עבדאללהי. הממשל המהדיסטי קרס, ובריטניה שיקמה שליטה באזור.
מוחמד אחמד נולד ב-1844 ליד הנילוס. משפחתו הייתה ענייה. הוא למד דת והיה נואם מוכשר.
הוא הכריז על עצמו ב-1881 כ"מהדי". מהדי זה מושיע דתי שאנשים קיוו לו. אחמד קרא לג'יהאד. כאן ג'יהאד משמעותו מאבק צבאי דתי.
אחמד גייס לוחמים ושבטים. ב-1881 ניצח כוחות מצרים שנשלחו לעצור אותו. במרידות שהובילו הוא כבש ערים רבות.
בשנת 1885 הוא הטיל מצור על ח'רטום. ח'רטום הייתה עיר חשובה. ב-26 בינואר 1885 נכנסו לוחמי המהדי לעיר. צ'ארלס גורדון, המנהיג המצרי, נהרג.
לאחר הניצחון הקים אחמד משטר ששלט על רוב סודאן. הם החילו את השריעה. שריעה זו היא חוקי דת האסלאם.
הוא שינה חלקים בטקסים הדתיים, ודרש נאמנות אליו.
אחמד מת ב-22 ביוני 1885, כנראה מטיפוס. אחרי מותו פרצה מחלוקת על הירושה.
המדינה שלו נחלשה בשנים הבאות. ב-1898, 1899 הבריטים והמצרים הביסו את המהדיסטים. כך נסתיים השלטון שהם קיבצו.
