מוחמד אסד

מוחמד אסד (נולד לאופולד וייס, 1900, 1992) היה עיתונאי, הוגה, דיפלומט וסופר. נולד למשפחה יהודית בגליציה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך בהמשך התאסלם, אימץ את השם מוחמד אסד ועסק רוב חייו במזרח התיכון. הוא היה מחבר רב־המכר The Road to Mecca ומתרגם בולט של הקוראן (ספר הקודש של האסלאם).


אסד גדל במשפחה משכילה; סבו וראש משפחתו היו רבנים חשובים. כילד למד עברית ושיטות מסורתיות, אך התעניין גם במדעים ובפילוסופיה. בגיל צעיר ברח כדי להתגייס לצבא האוסטרי, אך הוחזר על ידי אביו. לאחר מלחמת העולם הראשונה למד בווינה וקיבל עניין חזק בעיתונות ובאמנות.


בשנות ה־20 עבר לברלין כדי לעבוד בעיתונות. הוא פרץ כעיתונאי אחרי ראיון בלעדי עם מאדאם גורקי והתקדם לעבודה ב-Frankfurter Zeitung. בעבודתו כתב רבות על המזרח התיכון ויצא למסעות ארוכים באזור.


בשנים הראשונות שלו במזרח נפגש עם מנהיגים ומלומדים, בילה בקהיר ובדמשק ולמד ערבית. המפגשים והצפייה בתפילות במסגד עוררו בו עניין דתי עמוק. הוא טייל גם בסוריה, טורקיה, עזה, עיראק, איראן ואפגניסטן, למד פרסית והעמיק בלימודי אסלאם לא־פורמליים.


שב לווינה ולעבוד ב-Frankfurter Zeitung. בברלין הכיר את אלסה אמידסט, אלמנה אשר הבינה את רשמיו מהמזרח. השניים נישאו לאחר תקופה. לאחר מכן חזר אסד שוב למזרח ונמשך לחיים שם.


הוא המשיך לנסוע במצרים, בגדד, באפגניסטן ובאיראן. במהלכים אלה חיזק את הידע הלשוני והתרבותי שלו והעמיק בקריאת כתבים אסלאמיים.


לבסוף התאסלם וסירב לשם הולדתו; שינוי השם הרשמי נעשה בברלין ב־1926. החלטה זו יצרה קרע זמני ביחסים עם משפחתו. אשתו אלסה מתה במכה ב־1927; בנו Ahmad נשלח ללמוד באירופה בהמשך.


אסד התיידד עם אבן סעוד, מייסד ערב הסעודית. המלך נתן לו גישה לממלכתו, ואסד ביצע עבורו משימות עיתונאיות וחקירות באזור. הקשר נתן לאסד הזדמנויות לחיות ולהתעמק בחברה הבדואית והערבית.


אחרי אלסה נישא אסד שוב; נישואיו הראשוניים עם נערה צעירה בוטלו כאשר גילה את גילה. מאוחר יותר נישא למונירה בינת חוסיין אל-שמארי, והיא ילדה לו את בנו טלאל אסד, שהפך לחוקר דתות (אנתרופולוג).


בשנות ה־30 שהה בהודו, כתב ספרים ומאמרים על חידוש האסלאם והגנה על הסונה (המסורת על מעשי הנביא). ב־1934 פרסם את Islam at the Crossroads, שבו קרא לחינוך אסלאמי מודרני ולחידוש הרעיונות הדתיים.


כשפרצה המלחמה, ניסיונותיו להציל את משפחתו לא עלו תמיד יפה. בעקבות מקום הולדתו באוסטריה הפך לאזרח גרמניה ונעצר על ידי הבריטים בהודו כמחוסר אמון; שהה במחנה מעצר שש שנים עד 1945.


לאחר המלחמה סייע בהקמת מחלקה לשיקום אסלאמי בפקיסטן, ניסח רעיונות לחוקה אסלאמית ליברלית ועמד במשרד החוץ. שימש בתפקידים קשריים וב־1952 שימש כנציג פקיסטן באו"ם. הוא תמך בעצמאות מדינות ערביות וכיהן כשגריר יריב בתוך המערכת הדיפלומטית.


בשנות ה־50 חי בארה"ב, התחתן עם פולה חמידה והחל לכתוב את The Road to Mecca (1954). הספר הפך לרב־מכר והגדיל את המוניטין שלו במערב. לאחר מכן המשיך לכתוב ולהתנסח בגרמנית, באנגלית ובשפות נוספות.


ב־1960 החל לעבוד על תרגום אנגלי של הקוראן. תרגום זה, The Message of The Qur'an (1980), מומן בחלקו על ידי מלך סעודיה. אסד טען שתירגום נכון דורש גם היכרות עם שפת הדיבור הערבית והחיים במציאות המוסלמית. פירושיו אלגוריים לעתים עוררו מחלוקת: למשל לגבי מלאכים, עליית ישו ורעיונות על מעמד האישה והחיג'אב (כיסוי ראש). חלק מקוראיו ראו בו מתון ורפורמיסט, אחרים האשימו אותו בוויתור על עקרונות מסורתיים.


אסד ביקר חלקים מהיהדות והנצרות מבחינה רעיונית. לגבי הציונות הביע התנגדות חריפה; הוא ראה בהתיישבות היהודית במדינה שנוצרה כפתרון שאינו מוסרי ומהווה בעיה פוליטית לאזור.


אסד ובן זוגתו פולה חיו בשנים המאוחרות באירופה. הוא נפטר ב־20 בפברואר 1992 ונטמן בגראנדה שבספרד. זכרו מתועד בספריו, בסרט תיעודי (2008) וישנה כיכר על שמו בווינה ובול בפקיסטן שהונפק לכבודו.

מוחמד אסד נולד ב־1900 בשם ליאופולד וייס. הוא גדל במשפחה יהודית. אחר כך הוא בחר להתאסלם ושינה את שמו למוחמד אסד. הוא מת ב־1992.


כשהיה נער אהב לקרוא וללמוד. אחרי מלחמת העולם הראשונה למד מעט ועבר לעסוק בעיתונות.


אסד טייל הרבה במצרים, סוריה, עיראק, איראן ואפגניסטן. הוא למד ערבית ופרסית. בדרך זו התקרב לדת המוסלמית. הקוראן הוא ספר הקודש של האסלאם.


אסד התחתן כמה פעמים. אשתו הראשונה, אלסה, מתה בזמן מסע למכה. מאוחר יותר נולד לו הבן טלאל, שהפך לחוקר.


הוא כתב ספרים ומאמרים על איך אפשר לשלב מסורת מוסלמית עם העולם המודרני. אחד מספריו המפורסמים נקרא The Road to Mecca. הספר עזר להרבה אנשים להבין את דרכו.


בזמן מלחמת העולם השנייה הוא נכלא על ידי הבריטים למשך כמה שנים. אחרי המלחמה המשיך לעבוד ולקדם רעיונות במדינות מוסלמיות.


אסד תרגם את הקוראן לאנגלית. הוא חשב שתרגום טוב צריך להכיר גם את השפה המדוברת ואת חיי האנשים שמאמינים. תרגומו עורר עניין וגם מחלוקות.


אסד נפטר ב־1992. יש עליו סרט תיעודי, כיכר על שמו בווינה ובול שהונפק לזכרו.