מוחרם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ביום העשירי שלו חל יום עשוראא (יום העשירי).
לפני האסלאם היה מוחרם אחד מארבעת החודשים שבהם אסור היה להילחם. השם בערבית פירושו "אסור". אפשר להשוות זאת למילה "חרם" בעברית ששמורה לדברים שנחשבים אסורים.
במדינות מוסלמיות מקובל שלעיתים היום הראשון של מוחרם הוא יום מנוחה. גם בישראל נהוג להעניק חופשה בבתי ספר שבהם רוב התלמידים מוסלמים.
היום הבולט בחודש הוא יום עשוראא. מוחמד קבע צום ביום זה, מצוות צום שמשמעותה להימנע מאכילה ושתייה מהזריחה עד שקיעת השמש. יש מסורת על צום גם ב־9, 11 במוחרם (שלושה ימים). מסורת אחת מקשרת את הצום הזה לצום יהודי דומה, יום הכיפורים, בגלל קרבת התאריכים בלוחות.
עוד בזמן מוחמד בוטלה החובה לצום עשוראא כי מצוות הצום העיקרית הועברה לרמדאן. אף על פי כן, היום נחשב לצום מומלץ. מי שפיספס חלק מצום רמדאן לעיתים מצא בפיצוי בצום עשוראא יום או עד שלושה ימים.
בקרב השיעים מוחרם הוא חודש אבל. שיא האבל הוא ביום עשוראא, שנחשב יום מותו של האימאם חוסיין, בנו של עלי בן אבי טאלב. בזרם האיסמאעיליה מציינים גם את ה־16 במוחרם כיום של האימאמים.
בתקופה העות'מאנית נוצר מנהג לשלם את שכר הדירה לשנה מראש בתחילת השנה המוסלמית, כלומר במוחרם. בגלל זאת רבים עברו דירה במוחרם. המנהג גרם לעתים למצוקה, כי מי שלא הצליח לשלם נאלץ לעזוב מהר.
המילה "מוחרם" החלה לתאר את פעולת המעבר עצמה. המנהג שרר כנראה בארץ ישראל עד קום המדינה ואז פסק.
מוחרם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח המוסלמי. ביום העשירי שלו חוגגים את עשוראא (עשרה).
לפני האסלאם היה אסור להילחם בחודש זה. שם החודש אומר "אסור".
בחלק מהמדינות היום הראשון של מוחרם הוא יום חופש. בישראל גם יש חופש בבתי ספר עם תלמידים מוסלמים רבים.
יום עשוראא הוא יום צום. "צום" פירושו לא לאכול ולא לשתות מהשחר עד הערב. יש טקסים וצומות מיוחדים זה זמן רב. אצל השיעים זה חודש של עצבות. ביום עשוראא מתארים את מותה של דמות חשובה בשם חוסיין.
בזמן הטורקים העות'מאנים שילמו שכירות לשנה במוחרם. בגלל זה הרבה אנשים עברו דירה במוחרם. המילה "מוחרם" למדה גם לתאר את המעבר עצמו. אחרי קום המדינה המנהג הפסק.
תגובות גולשים