מוישרנגה

מוישרנגה (ולנסית: Muixeranga) הוא כינוי למחולות עתיקים ולמגדלים אנושיים שמקורם בחבל ולנסיה. היום המנהג מתבצע בעיקר בעיירה אלז'מזי (Algemesí) במסגרת תהלוכת "גבירתנו אשר על הבריאות". החג המרכזי הוא ב-7, 8 בספטמבר.

מוישרנגה נחשב ליותר מהריקוד האקרוביטי; הוא גם אוסף של מבנים סימבוליים הבנויים מהרקדנים. באלז'מזי קוראים לזה קסטל (castell), שם למנהג המגדלים האנושיים שמקובל גם בקטלוניה. ההבדל העיקרי הוא שהמוישרנגה משולבת בריקוד ובקונטקסט דתי, והצורה הסמלית חשובה יותר מהגובה.


המשתתפים הם בדרך כלל קבוצת גברים מכל מקצוע, בדרך כלל בעלי כושר גופני. כיום מקיפים המבצעים כ־200 איש בתהלוכה; בעבר היו כ-30 בלבד. יש אומן או מנצח שמנחה את המחול, מתאם את המגדלים ובודק אנשים חדשים לפני שהם מצטרפים.

התלבושות מיוחדות: חולצות, מכנסיים, נעלי איכרים ולעיתים כובע. הבד לבן עם פסים אדומים וכחולים. זקנים זוכרים שפעם השתמשו בבד ממזרנים ישנים.


יש כמה תאוריות למקור המנהג ולשם. אחת מצביעה על מילה בערבית "מושן" שמשמעותה מסכה. אחרת מקשרת את המנהג לתהלוכות קדומות ברחובות. אף שהמסורת בחצי האי האיברי מתוארכת למאה ה-13, הרישומים הראשונים על המוישרנגה עצמם נמצאים מהמחצית הראשונה של המאה ה-18.


המופע מלווה בטאבאלט (tabalet, סוג של תוף) ובדולסאינה (dolçaina, סוג של חליל רעשני). המנגינה עתיקה ומלחין המנגינה אינו ידוע. פעילים לשימור התרבות הוולנסינית רואים במוזיקה סמל של חבל ולנסיה והאזורים הדוברים קטלאנית.

מוישרנגה (Muixeranga) היא קבוצה של ריקודים ומגדלים אנושיים מוולנסיה. רוב ההופעות היום הן בעיירה אלז'מזי. ההופעה קשורה לחג ב-7 ו-8 בספטמבר.

מוישרנגה אינו רק ריקוד. הרקדנים בונים צורות אנושיות יחד. באלז'מזי קוראים לזה קסטל. קסטל זה מגדל אנושי.


קבוצה של אנשים, בדרך כלל גברים, בונה את המבנים. היום משתתפים כמעט 200 איש. יש איש שמנחה ומלמד אנשים חדשים.

התלבושות לבנות עם פסים אדומים וכחולים. פעם תפרו אותן מבד מזרנים ישן.


יש כמה הסברים למקור ולשם. חלק חושבים שיש קשר למילות ערבית. הרישומים הראשונים למוישרנגה הם מהמאה ה-18.


המוזיקה מלווה בטאבאלט (תוף קטן) ובדולסאינה (חליל רעשני). המנגינה עתיקה ואינה מיוחסת למלחין ידוע. ב-2011 ארגון אונסקו הכיר בכך כהיסטוריה תרבותית חשובה.