מונגוליה

שם המדינה משמעותו "ארץ המונגולים". המילה "מונגול" מיוחסת למקורות שונים, ולעיתים מתורגמת כ"אנשי ההר" או "אנשי הנהר".

מונגוליה היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון ובסין בדרום ובמזרח. שטחה כ-1,564,116 קמ"ר, והיא בין המדינות הגדולות בעולם. דרום המדינה כולל את מדבר גובי. הצפון קר ויערותיו מוגבלים. המדינה נמצאת בגובה רב, ולכן חורפים שם קשים.

מונגוליה יובשנית מאוד ויש בה הרבה שמש. בחורפים חזקות רוחות וקור קיצוני. בדרום בקיץ יכול להיות חם מאוד; בצפון הטמפרטורות נמוכות מאוד. לעתים מתרחשת תופעה הנקראת "זוד", תקופת קור פתאומית שפוגעת בעדרים ובהכנסות הנוודים.

בעיירות המדבר ובערבות חיים גמלים בקטראניים, זאבים, יעלים וסוגים נדירים כמו נמר השלג ודוב גובי נדיר. הסאיגה, אייל מיוחד, נמצאת בסכנת הכחדה. יש גם סוסים בר שעימם נעשו מאמצים שימור.

השטחים שמהווים היום את מונגוליה נשלטו במשך מאות שנים על ידי שבטים נוודים. ב-1206 איחד טמוג'ין את השבטים והוכר כג'ינגיס חאן. הוא ייסד אימפריה מונגולית שכבשה חלקים עצומים מאסיה ואירופה. אחרי נפילת שושלת יואן בסין, המונגולים נסוגו צפונה. במאות הבאות השלטון התחלף בממלכות שונות. במאה ה-16 נכנס הבודהיזם הטיבטי לחברה המונגולית.

במאה ה-17 סופחה מונגוליה לשושלת צ'ינג של סין. לאחר נפילת שושלת צ'ינג ב-1911 הכריזו המונגולים על עצמאות, אך העצמאות המלאה התקבלה רק ב-1921 בעזרה סובייטית. ב-1924 הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה תחת השפעה סובייטית. בתקופה הקומוניסטית הושמדה חלק גדול ממסגרות הדת וקוימו טיהורים קשים נגד נזירים וקהילות. ב-1990 התקיימה מהפכה דמוקרטית ללא שפיכות דמים. מאז מונגוליה היא מדינה רב-מפלגתית וכלכלת השוק גדלה בה.

אוכלוסיית מונגוליה כ-3.5 מיליון תושבים (נכון ל-2023). צפיפות האוכלוסייה נמוכה מאוד. כ-95% מהאוכלוסייה הם אתניים מונגולים, וברובם חאלקה. יש גם קזחים ומיעוטים אחרים.

השפה הרשמית היא מונגולית. כיום כותבים במונגוליה בעיקר בקירילי, אך יש ניסיון ללמד ולהחזיר גם את הכתב המסורתי.

הבודהיזם הטיבטי הוא הדת הנפוצה ביותר. בעבר היו גם אמונות שמאניות מסורתיות. הקומוניזם דיכא דת במשך חלק מהמאה ה-20, אך לאחר 1990 הדת חוותה תחייה.

תרבות הנוודות נשמרת בחיי היומיום. רבים עדיין גרים ביורט (גר), בית נייד. גידול סוסים, שירה כמו שירת הגרון (חומיי) וכלי נגינה כמו מורין חור (כינור סוס) הם חלק חשוב מהמסורת.

הפסטיבל החשוב הוא נאדאם. שם מתחרים בחץ וקשת, מרוצי סוסים והיאבקות. היאבקות ומרוצי סוסים הם סמל תרבותי עתיק.

כלכלת מונגוליה מתבססת היום רבות על כרייה. נחושת, פחם וזהב הם מוצרים מובילים ביצוא. חלק גדול מהיצוא הולך לסין. החקלאות ורעיית הצאן עדיין חשובות לפרנסה בכפרים. קיימים פערים כלכליים בין העיר והכפר.

הרכבת הטרנס-מונגולית מחברת את המדינה עם רוסיה וסין ועוברת דרך אולן בטור (Ulaanbaatar), בירת המדינה. כבישים רבים אינם סלולים מחוץ לערים. יש שדות תעופה מקומיים ובינלאומיים.

במאה ה-20 הושגו הישגים בחינוך והאנאלפביתיות ירדה מאוד. מערכת החינוך הורחבה ל-12 שנות לימוד. גם בתחום הבריאות יש שיפורים, אך יש בעיות בזיהום אוויר ובגישה לשירותים באזורים מרוחקים.

מונגוליה היא דמוקרטיה סמי-נשיאותית. החוקה מבטיחה חירויות אזרחיות. הבית המחוקק נקרא "החוראל הגדול" ויש בו 76 מושבים. שתי המפלגות הגדולות הן המפלגה העממית והמפלגה הדמוקרטית.

מונגוליה שומרת על יחסים קרובים עם רוסיה וסין. המדינה משתתפת גם בכוחות שלום בינלאומיים. צבא מונגוליה קטן יחסית וממוקד בהגנה על הגבולות.

המדינה מחולקת ל-21 מחוזות שנקראות איימאג'. עיר הבירה אולן בטור בעלת מעמד מיוחד.

המילה "מונגוליה" משמעותה "ארץ המונגולים".

מונגוליה נמצאת במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה ובסין. השטח גדול מאוד. יש שם מדבר גדול בשם גובי.

יש הרבה שמש. בחורף קר מאוד. יש פעמים של קור פתאומי שמזיק לצאן.

חיים שם גמלים מיוחדים, נמר השלג נדיר וסאיגה כמעט נכחד. יש גם סוסים בר.

לפני הרבה שנים איחד מנהיג רב בשם טמוג'ין את השבטים. שמו המפורסם הוא ג'ינגיס חאן. הוא בנה אימפריה ענקית. במאה ה-20 מונגוליה הושפעה מרוסיה. ב-1990 הפכה לדמוקרטיה.

בא מקומי כ-3.5 מיליון אנשים. רובם מונגולים. מדברים מונגולית. כותבים היום בקירילי.

אנשים רבים עדיין גרים ביורט, בית נייד שמקפלים ושטים. הם מגדלים סוסים. פסטיבל גדול נקרא נאדאם. שם מרוצים סוסים והיאבקות.

מרבצים של מינרלים חשובים נמצאים שם. המדינה מייצאת פחם ונחושת. אנשים בכפרים מגדלים צאן.

יש רכבת שמחברת את מונגוליה עם רוסיה וסין. בערים מרכזיות יש שדות תעופה. בכפרים הרבה דרכים הן אדמה.

מונגוליה היא דמוקרטיה. יש בה פרלמנט בשם חוראל גדול. המדינה מחולקת ל-21 איימאג', שהם מחוזות.