מועצה אזורית הגליל העליון היא מועצה במחוז הצפון, שנמצאת באצבע הגליל, בגליל העליון ובעמק החולה, בקצה הצפון־מזרחי של ישראל. בתחומה 29 קיבוצים. שטחה כ־300,000 דונם, ובתחום שיפוטה גובלות או מצויות 13 רשויות מקומיות. במליאה 30 חברים, וראש המועצה הוא אסף לנגלבן, המכהן מאז 2025. ממוצע המרחק בין היישובים הוא כ‑20 ק"מ.
היישובים מחולקים לשלושה אזורים בגלל השטח הגדול והטופוגרפיה: יישובי ההר, יישובי צפון עמק החולה ויישובי דרום העמק. בתחומי המועצה נמצאים בית ספר שדה חרמון וחוות ורד הגליל.
תחום זה משלב אוכלוסיות קיבוציות בעיקרן. 22 מהקיבוצים מוגדרים כיישובי "קו עימות", אזורים שנמצאים בקרבת גבול ומועדים לאירועים ביטחוניים. מתוך אלה שבעה מוגדרים כיישובי גדר.
ראשית ההתיישבות היהודית במקום קשורה לרכישת אדמות באזור תל־חי ב־1893 על ידי הברון רוטשילד. היישובים הראשונים, כמו איילת השחר וכפר גלעדי, הוקמו סביב 1916. ב־1929 החלה פעילות משותפת בין מספר מושבות וקיבוצים שביקשה תמיכה בפיתוח. ב־1936 הוקם ועד גוש ששיפר תשתיות וייצג את היישובים. המועצה האזורית הוקמה בתחילת שנות ה־50, וכללה בשנותיה הראשונות קיבוצים ומושבים רבים. ב־1975 המושבים פרשו והקימו מועצה נפרדת בשם מבואות החרמון, וכיום המועצה כוללת בעיקר קיבוצים.
האזור מתמודד בעיות כלכליות וטבעיות של פריפריה: מיעוט אפשרויות תעסוקה למועסקים בעלי השכלה אקדמית ותשתיות תחבורה מוגבלות. באזור יש שני שדות תעופה (במחניים ובקריית שמונה) אך הם אינם פעילים בקביעות. המועצה משקיעה רבות בחינוך ותרבות; על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא משקיעה כ־12,500 ש"ח לתלמיד בשנה, סכום גבוה מהממוצע הארצי.
בתחום הבריאות פועל בבית החולים רבקה זיו בצפת שירות מרכזי לאזור. מבחינת ביטחון, האזור סבל במשך השנים מאירועי ירי ורקטות. בדוגמה חמורה במהלך מלחמת לבנון השנייה ב־2006 נורו 496 רקטות קטיושה לעבר קיבוצי הגליל העליון.
הקיבוצים יזמו שינויים בניהול ובמודלים החברתיים כדי לאפשר חזרה של דור צעיר וקליטה של תושבים חדשים. 20 הרחבות יישוב כבר הוקמו, וביתר הקיבוצים מתנהלים מסלולי קליטה שונים.
התרבות חשובה בחיי הקהילה. המועצה תומכת בגופים מקומיים ובפעילויות ספורט ופנאי. בין הידועים: פסטיבלים אזוריים, אירועי אופניים "סובב גליל", ותכניות מוזיקה. מרכז קלור למוזיקה ולמחול בכפר־בלום הוא מרכז בולט, ולומדים בו כ־600 תלמידים מהאזור. הקבוצה המקומית בכדורסל "הפועל גליל עליון" משחקת בליגת העל, ואולם המשחק נמצא בכפר בלום.
בתי הספר בבעלות הקיבוצים פועלים באופן עצמאי, והמועצה תומכת בהם כלכלית ובארגונית. במועצה פועלים עשרה בתי־ספר שמציעים מסגרות שונות לתלמידים.
המועצה מפעילה תוכניות חינוך בלתי פורמליות, פעילויות אחרי הלימודים, במועדוני נוער ובחופשות. כ־2,000 ילדים ונוער משתתפים במסגרת זו. מרכז ההדרכה בבית ספר "הר וגיא" בדפנה מלווה את צוותי החינוך הבלתי פורמלי.
(נשמרה החלוקה של יישובי מועצה וקיבוצים; במקור מופיעה טבלה מפורטת של יישובים ושנות הקמה.)
הסמל המקורי עוצב כסגנון בצלאל של שנות ה־50: פעמון הפוך, האריה השואג, הר חרמון, עץ ושיבולים המייצגות חקלאות. בסמליל החדש מופיעים עגורים שמייצגים נדידת ציפורים באגמון חולה והצבע הירוק של המרחבים. מאוחר יותר עוצב גם סמליל קו רקיע הכולל את האריה, השבילים ונופי העמק.
(בראש המועצה עומד אסף לנגלבן מאז 2025.)
מועצה אזורית הגליל העליון, גוף שמנהל כמה יישובים יחד. היא נמצאת בצפון־מזרח ישראל. בתחום המועצה יש 29 קיבוצים. השטח גדול, כ־300,000 דונם.
היישובים מחולקים לשלושה אזורים: הרים, צפון העמק ודרום העמק. יש שם בית ספר שדה חרמון. יש גם חוות בשם ורד הגליל.
היה קנייה של אדמות באזור ב־1893 על ידי הברון רוטשילד. היישובים הראשונים הוקמו סביב 1916. בשנות ה־20 וה־30 היישובים עבדו יחד כדי לבנות דרכים ושירותים. המועצה הוקמה אחרי קום המדינה.
האזור רחוק מהמרכז. יש פחות מקומות עבודה ותשתיות תחבורה מוגבלות. המועצה משקיעה הרבה בחינוך. היא נותנת כ־12,500 ש"ח על כל תלמיד בשנה.
= ביטחון
יש אזורים שקרובים לגבול. זה הביא לאירועים ביטחוניים במהלך השנים. למשל ב־2006 נורו רקטות על היישובים.
= תרבות וחינוך
יש פעילויות רבות: חוגים, מופעים וספורט. מרכז קלור בכפר־בלום מלמד מוזיקה וריקוד וכ־600 תלמידים לומדים בו. יש גם תוכניות אחרי הלימודים לכ־2,000 ילדים ונוער.
הסמל הישן הראה אריה, הר חרמון ושיבולים. הסמל החדש מראה עגורים וצבע ירוק שמזכיר את הטבע.
הראש הנוכחי הוא אסף לנגלבן, מאז 2025.
תגובות גולשים