מועצה אזורית מפעלות אפק

מועצה אזורית מפעלות אפק הייתה רשות מקומית (מועצה אזורית, גוף שמאגד כמה יישובים) באזור מזרח גוש דן. חלקה הצפוני היה קרוב לראש העין והחלק האחר נמצא בבקעת אונו. גבולותיה כללו את ראש העין ופתח‑תקווה בצפון, חבל מודיעין ויהוד בדרום, ולצידה גני תקווה וסביון במערב.

ההחלטה על הקמת מועצה אזורית אפק התקבלה במרץ 1950. המועצה הוקמה באוגוסט 1950 וכללה יישובים כמו כפר סירקין, גבעת השלושה, נחשונים וגדוד 9. עם קיבוץ עינת צורפה גם היא למועצה, וחורשים צורפה ב‑1955.

בינואר 1951 הוקמה במקביל מועצה אזורית בשם מפעלות שבה נכנסו כפר מעש, גני יהודה ומגשימים; יונה קליין נבחר לראשותה. בתחילת 1955 הוחלט לאחד את מועצה אזורית אפק עם מועצה אזורית מפעלות. המועצה המאוחדת, מועצה אזורית מפעלות אפק, התכנסה לראשונה ב‑5 ביולי 1956.

ב‑1960 צורפה גת רימון. בשנת 1963 המועצה כללה 11 ישובים ובה כ‑3,400 תושבים. דו"ח מבקר המדינה מ‑1969 מצא חריגות תקציביות. בשנת 1978 סביון הפכה למועצה מקומית נפרדת. במרץ 1980 המועצה התאחדה עם מועצות נוספות ויצרה את מועצה אזורית דרום השרון.

כל שנות קיומה ראש המועצה היה יצחק בנדר.

מועצה אזורית מפעלות אפק הייתה קבוצת יישובים ליד ראש העין ובקעת אונו. מועצה אזורית היא גוף שמנהל כמה יישובים יחד.

החליטו להקים את המועצה במרץ 1950. היא הוקמה באוגוסט 1950. בה היו יישובים כמו כפר סירקין, גני יהודה וסביון. ב‑1951 הוקמה מועצה בשם מפעלות. יונה קליין היה ראש מועצה אזורית זו.

בשנת 1955 החליטו לאחד את שתי המועצות. המועצה המאוחדת נקראה מפעלות אפק. המפגש הראשון שלה היה ב‑5 ביולי 1956. ב‑1960 הצטרפה גת רימון. ב‑1963 היו במועצה 11 יישובים וכ‑3,400 תושבים. מבקר המדינה (בודק כספים) מצא בעיות תקציב ב‑1969. ב‑1978 סביון הפכה למועצה נפרדת. ב‑1980 המועצה הפכה לחלק ממועצה אזורית דרום השרון.

ראש המועצה במשך רוב השנים היה יצחק בנדר.