שטאטסראט (גרמנית: Staatsrat, מועצת המדינה) היה לפי חוקת גרמניה המזרחית הגוף הקולקטיבי העליון במדינה. המועצה הוקמה בחוק ב-12 בספטמבר 1960 כמחליפה של מוסד הנשיאות, לאחר מותו של הנשיא וילהלם פיק ב-7 בספטמבר 1960.
לפי סעיף 66 של החוקה, יושב ראש מועצת המדינה נחשב לראש המדינה. המועצה כללה את היושב ראש, ששה עשר סגניו (עוזרים בתפקיד) ומזכיר. חבריה נבחרו על ידי הפולקסקאמר, הפרלמנט של גרמניה המזרחית, כהונה של חמש שנים.
בעיקרון לחברי המועצה לא היה כוח עצמאי משמעותי בקביעת המדיניות, והעבודה הונהגה בעיקר על ידי היושב ראש. בשנות ה-70, אחרי ההדחה של ולטר אולבריכט ב-1971, גבר תפקידה של המועצה. בין תפקידיה היו: פרסום תאריכי בחירות, בחירת חברי מועצת ההגנה הלאומית, חנינה, חתימה על הסכמים עם מדינות זרות ויצירה והענקה של עיטורים.
למרות סמכויות אלה, מרכז הכוח נשאר בפוליטביורו, הוועדה הבכירה של מפלגת האיחוד הסוציאליסטי (המפלגה השלטת). ולטר אולבריכט ואריך הונקר החזיקו גם בתפקיד יושב הראש וגם בתפקיד מזכיר המפלגה. ב-5 באפריל 1990 בוטלה מועצת המדינה ותפקידיה הועברו ליושב ראש הפולקסקאמר. כמה חודשים לאחר מכן התבצע איחוד גרמניה.
שטאטסראט (בגרמנית: Staatsrat) היה גוף שהנהיג את המדינה בגרמניה המזרחית. הוא הוקם ב-12 בספטמבר 1960 אחרי מותו של הנשיא וילהלם פיק.
יושב ראש המועצה היה ראש המדינה. המועצה כללה גם ששה עשר סגנים (העוזרים) ומזכיר. חבריה נבחרו על ידי הפולקסקאמר, כלומר הפרלמנט שבו מוציאים החלטות, כל חמש שנים.
תחילה לחברי המועצה לא היה כוח רב בקבלת ההחלטות, אבל בשנות ה-70 הכוח שלה גדל. המועצה הכריזה על תאריכי בחירות, בחרה חברים למועצת ההגנה, העניקה חנינות, חתמה על הסכמים ונתנה עיטורים.
למעשה המרכז הכוחי נשאר אצל הנהגת המפלגה. ולטר אולבריכט ואריך הונקר החזיקו גם במנהיגות המפלגה וגם בתפקיד יושב הראש. ב-5 באפריל 1990 המועצה בוטלה והתפקידים הועברו ליושב ראש הפולקסקאמר. כמה חודשים אחר כך התאחדה גרמניה.
תגובות גולשים