מחנה הריכוז פלוסנבירג

מחנה הריכוז פלוסנבירג (Flossenbürg) הוקם ב-1938 בפלוסנבירג שבבוואריה, קרוב לגבול חבל הסודטים.
בסך הכול נכלאו במחנה כ-90,000 בני אדם, מהם נרצחו לפחות 30,000. תנאי החיים היו קשים מאוד. עבודת פרך במחצבות (מקומות חציבה של אבנים), טיפול רפואי לקוי ואכזריות השומרים גבו קורבנות רבים.
לאחר 1943 התרחבה רשת המחנות, וכ-100 מחנות חוץ פעלו בבוואריה, בסקסוניה ובבוהמיה. אסירים הועבדו בתעשיית הנשק ובמפעלים כמו "אוניברסל", ובבניית מטוסים של מסרשמיט ואראדו.
ב-8 באפריל 1945 התחילו אנשי האס אס בהעלמת ראיות (מבצע 1005). ב-20 באפריל פונה המחנה, ומפקדו מקס קגל הורה על צעדת מוות לכיוון דכאו. לאחר המלחמה נמצאו סביב דרכי הצעדות כ-5,000 גופות, וכ-1,600 אסירים נותרו במחנה כי לא יכלו לצעוד.
הדיוויזיה ה-90 של צבא ארצות הברית שחררה את המחנה ב-23 באפריל 1945. רבים מהאסירים מתו בשבועות שאחרי השחרור בגלל מצבם הבריאותי הרעוע.
משנת 1946 המקום הוסב בהדרגה לאתר הנצחה. חלקות מהשטח שימשו למגורים ולתעשייה. בחודש יוני 2006 הוכרז כל האתר, ובפרט המבנים מתקופת הרייך השלישי והמחצבה, כאתר הנצחה רשמי.

מחנה פלוסנבירג נבנה ב-1938 ליד ויידן בבוואריה.
מחנה ריכוז הוא מקום שבו אספו ושמרו אנשים בכוח. בערך 90,000 אנשים נכלאו שם. לפחות 30,000 מהם נהרגו.
האסירים עבדו קשה במחצבות. מחצבה היא מקום שחופרים בו אבנים. אחרי 1943 היו כמעט 100 מחנות קטנים סביב פלוסנבירג.
הם עבדו גם במפעלים ובבניית מטוסים. ב-8 באפריל 1945 ניסו אנשי האס אס למחוק ראיות.
ב-20 באפריל הוציאו אסירים לצעדת מרחקים לדכאו. לאחר מכן מצאו גופות לאורך הדרכים.
כוחות אמריקאיים הגיעו ושחררו את המחנה ב-23 באפריל 1945.
משנת 1946 המקום הפך בהדרגה לאתר זיכרון. ב-2006 הוכרז כאתר הנצחה רשמי.