מחנה סירקין

מחנה סירקין היה בסיס צבאי בעיר פתח תקווה. הבסיס שכן בין שכונות יוספטל, קריית אלון ועמישב, וכיבושו ופינויו שינו את השימוש בשטחו. בשנת 2021 פונה המקום. בנובמבר 2022 החלה הריסת המבנים, למעט כמה מבנים שנשמרו, כהכנה להקמת שכונת מגורים.

המחנה נבנה ב-1941 על ידי שלטונות המנדט הבריטי וכונה RAF Petah Tiqva. ב-25 בנובמבר 1945 חדרו לוחמי אצ"ל (ארגון יהודי מחתרתי) לשדה התעופה ולקחו נשק רב, כולל תת-מקלעים מרגמות ומכונות ירייה.
ב-25 בפברואר 1946 פוצצו לוחמי לח"י שמונה מטוסים בבסיס, במסגרת מבצעים נגד שדות תעופה בריטיים. במאי 1948 כבשו לוחמי האצ"ל את הבסיס ואת הכפר פג'ה הסמוך.
לאחר מכן שימש המקום יחידות של צה"ל במשך שנים רבות. הבסיס נקרא גם "כנף 12, בסיס אלון" ועברה בו טייסת 101 של שירות האוויר. ב-20 באוקטובר 1949 הוקם כאן בית הספר לטיסה הראשון של חיל האוויר. קורסי הטיס התקיימו עד מרץ 1955.
משנת 1955 ועד 1968 שכן בבסיס בה"ד 1, בית הספר לקצינים. ב-1957 הוקמה כאן סיירת מטכ"ל, והבסיס הפך למחנה הקבע של היחידה. תשתיות נוספות נבנו באופן חלקי ולא רשמי.
בשנות ה-80 שולבה כאן יחידת יעל למשימות הנדסה מיוחדות, ובשנות ה-90 הוקם המכון הלאומי לחקר ופירוק תחמושת. מאז 1995 הוכנסו כל היחידות תחת יחידת יהל"ם. ביחס לפעילות מבצעית, ב-5 ביוני 1967 הבסיס הופגז על ידי תותחי צבא ירדן, ובהמשך אותו יום הותקף על ידי מטוסי הוקר האנטר הירדניים; כמה מטוסים נשרפו וחיילים נפגעו.

בתחילת המאה ה-21 החל תהליך פינוי הבסיס כחלק מתוכנית להעביר בסיסים מהמרכז לפריפריה. ב-2003 דרש צה"ל לקבל תמורה כספית ממכירת הקרקעות. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית להעתקת בסיסים לנגב עד סוף 2019, כולל מחנה סירקין, במסגרת תקציב כולל.
מקטע משדה התעופה שימש בעבר כמנחת מסוקים, ושאר המסלולים שימשו גם ככבישים פנימיים. לאחר הפינוי המסלולים נגרסו.

בפברואר 2017 אושרה תוכנית לבניית כ-12,000 יחידות דיור על שטח המחנה. עיריית פתח תקווה ערערה על התוכנית בטענה לחוסר פתרונות תחבורה. ב-2019 הוועדה הארצית לתכנון אישרה את המשך התהליך.
בנובמבר 2021 אושרה הקמת שכונת "סירקין מזרח" על כ-600 דונם. בנובמבר 2022 החל פירוק הבסיס, עם שימור מספר מבנים. ב-25 ביולי 2023 נערך אירוע פרידה, שבו נדונו רעיונות לשימור מבנים ושילובם בשכונה החדשה.

מחנה סירקין היה בסיס צבאי בפתח תקווה. הבסיס נבנה על ידי הבריטים ב-1941. שמו הבריטי היה RAF Petah Tiqva. המקום שכן ליד כמה שכונות בעיר.

בשנים שלפני קום המדינה התקיימו במקום פעולות של לוחמים. ב-1945 לוחמי אצ"ל לקחו נשק מהשדה. ב-1946 פוצצו חלק מהמטוסים בבסיס.
ב-1948 כבשו לוחמים את הבסיס ואת הכפר הסמוך. מאותו זמן שימש המקום יחידות של צבא ישראל.
בשנים 1949, 1955 פעל כאן בית ספר לטיסה. בשנים הבאות היה במקום גם בית ספר לקצינים ויחידות מיוחדות. היו כאן גם צוותים שניסו לפרק פצצות (יחס"פ - יחידת סילוק פצצות).
במלחמת ששת הימים, ב-1967, הבסיס הותקף ונגרם נזק.

מאות שנים אחרי נולדת המדינה החל תהליך פינוי הבסיס. המסלולים שירתו גם כמסלולים להליכה ולנסיעה בתוך המחנה. אחרי הפינוי הם נגרסו.

בשנים האחרונות הוחלט לבנות במקום שכונה חדשה. ב-2017 הוצעה תוכנית ל-12,000 דירות. העירייה הייתה לדאגה בגלל בעיות תחבורה. ב-2021 אושרה בנייה על כ-600 דונם. בנובמבר 2022 החלו להרוס את המבנים, אך כמה מבנים נשמרו. ב-2023 נערך אירוע פרידה ודיברו על שילוב המבנים בשכונה החדשה.