מחשוב סריגי

מחשוב סריגי (Grid Computing) הוא מודל מחשוב שמחבר הרבה מחשבים ברשת כדי לבצע חישובים קשים. הרעיון הוא לחלק בעיה גדולה לחלקים קטנים ולהריץ כל חלק על מחשב אחר. זה מאפשר לבצע יותר חישובים לשנייה מאשר מחשב יחיד. המודל תומך במחשוב מקבילי, כלומר הרצת חישובים רבים בו־זמנית.

מקור המחשוב הסריגי מתחיל בראשית שנות ה‑70, כשפרויקטים כמו DCS באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, בהובלת דייוויד פארבר, ניסו לשתף עבודות בין מחשבים. דו"ח מסכם פורסם ב‑1977. בשנות ה‑80 התחום ירד מהעבודה עקב בעיות ניהול ואבטחה כשמחשבים זרים מריצים חישובים.

מערכות סריגי מנצלות משאבים פנויים כמו כוח עיבוד ואחסון ממחשבים שונים. הן מסוגלות לעבוד על מערכות שייכות לדומיינים שונים, כלומר מקטעים של רשת או ארגונים נפרדים. הרשתות הללו פתרו בעיות שהיו קשות למחשב־על יחיד, למשל קיפול חלבונים, תחזיות כלכליות, סימולציות רעשי אדמה וחיזוי מזג אוויר.

כדי שזה יעבוד צריך מנגנוני אימות וגישה מאובטחים, כדי שמשתמשים יוכלו לשלוט במשאבים. המחשוב הסריגי משלב מערכות הפעלה, חומרה ושפות שונות, ומבוסס לעיתים קרובות על פרוטוקולים בקוד פתוח. כך הוא מספק משאבי חישוב וירטואליים.

הבדל מרכזי בין סריג לצביר הוא המקום: צביר הוא קבוצת מחשבים קרובה גיאוגרפית, ואילו סריג יכול לכלול מספר צבירים ומשאבים נוספים ממקומות מרוחקים.

מערכות סריגיות מסווגות לפי מבנה ופי סוג היישום שלהן, למשל מערכות מדעיות מול מסחריות.

מערכות סריגיות פועלות בהצלחה בכמה מוקדים בעולם ומשמשות למחקרים ולהרצת יישומים כבדים.

המונח נטבע כמטפורה לדמיון לרשת החשמל: להפוך כוח מחשוב לנגיש כמו חשמל. מחשוב סריגי נחשב לתת‑סוג של מחשוב מבוזר. הגדרות מודרניות מציינות את ההטרוגניות של השרתים, ואת ההגדרות של ארגונים כמו Globus וחוקרים כמו איאן פוסטר.

מחשוב סריגי הוא דרך לחבר הרבה מחשבים כדי לפתור בעיות גדולות.

הרעיון התחיל בשנות ה‑70. פרויקט באוניברסיטה חיבר מחשבים כדי לעשות עבודות חישוביות יחד.

הסריג מנצל כוח מחשב פנוי. כוח מחשב פירושו היכולת לחשב מהר. כשמחשבים עובדים יחד, הם פותרים בעיות גדולות יותר. דוגמאות: חיזוי מזג אוויר, חקר חלבונים וסימולציות רעש אדמה.

הרעיון הוא לפרק בעיה גדולה לחלקים קטנים. כל חלק עובר לחשב על מחשב אחר. צריך כללים מיוחדים ובדיקה שזה בטוח, כדי שרק אנשים מורשים ישתמשו במשאבים.

יש סוגים שונים של סריגים לפי מה שעושים בהם.

סריגים עובדים במקומות שונים בעולם ועוזרים למדענים.

מחשוב סריגי נקרא כך כי הוא דומה לרשת החשמל. כמו שחשמל זמין בבית, הסריג עושה כוח מחשב נגיש לכולם.