מטא-קוגניציה

מטה-קוגניציה היא חשיבה על החשיבה. מדובר בפיקוח פעיל על תהליכי חשיבה, תכנון, הערכת ההתקדמות ושינוי אסטרטגיות כשצריך. היא מתבססת על תפקודים אקזקיוטיביים (executive functions), כלומר יכולות לשלוט בקשב, לזכור מידע ולתכנן פעולות, ובמודעות פנימית.

תהליכים מטה-קוגניטיביים יכולים לפעול בצורה מודעת, אבל גם לעיתים באופן ספונטני ולא מודע. יש להם תפקיד מרכזי ביכולת לצפות ולתכנן פעולות עתידיות, בין השאר בזכות היכולת להתנתק מהתפיסה המיידית של הסביבה (perceptual decoupling) ולהתמקד במחשבות פנימיות.

ג'ון פלאבל הגדיר מטה-קוגניציה כ"ידע של הפרט אודות תהליכי החשיבה שלו ותוצריהם". הוא הבחין בשלושה סוגי ידע מטה-קוגניטיבי, ומאז 1979 תחום המחקר גדל והפך למרכזי בהבנת מיומנויות חשיבה.

התפתחות המטה-קוגניציה מתחילה כבר בילדות. מושג קרוב הוא תאוריה של התודעה (theory of mind), היכולת להבין שאנשים אחרים חושבים אחרת. אינטראקציה עם הורים, מורים וחברים מעודדת את התפתחות היכולות האלה. דיבור פנימי, מונולוג פנימי שמייצר ייצוג מילולי של המחשבות, תומך בבניית מודלים של תהליכי חשיבה ודורש מאגר שפה מסוים.

במערכת החינוך מדברים על מטה-קוגניציה ככישור חשוב מאוד לשיפור הלמידה. מיומנויות מטה-קוגניטיביות תורמות להישגים בלמידה גם מעבר לאינטליגנציה גרידא. תלמידים שמודעים לאסטרטגיות שלהם מתוכננים טוב יותר, מעריכים נכון קושי משימה, בוחרים שיטות מתאימות ומפקחים על ההתקדמות.

כישורים אלה חשובים במיוחד בפתרון בעיות ובתחומים כמו מתמטיקה, הבנת הנקרא ולמידת שפה זרה. חשיבה אפיסטמולוגית, האמונות של התלמידים על מהו ידע וכיצד הוא נוצר, משפיעה גם היא על הסגנון המטה-קוגניטיבי שלהם.

ניתן ללמד ולפתח את היכולות האלה. בגיל צעיר יש פחות מודעות לכלים לזכירה ולהבנה, ולכן כדאי לחשוף תלמידים לשיטות ולסדרי פעולה מודעים. כיתה שמעודדת זמן לחשיבה ועבודת צוות תורמת לתרבות חשיבה.

הוראה הדדית, שבה תלמידים מלמדים זה את זה, מחייבת ארגון תכנים ושימוש באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות. למידה בשילוב מחשב ומסגרות מקוונות יכולה לעורר בחירה באסטרטגיות ולהוות סביבה מתאימה לתרגול. גם האינטרנט מאפשר שיתוף מחשבות ורגשות, וכך מפתחת פן רגשי-חברתי של המטה-קוגניציה.

יש עדויות לכך שלהפעיל פעילויות ייעודיות, כמו משחק שחמט, יש תרומה לפיתוח מיומנויות מטה-קוגניטיביות.

מטה-קוגניציה היא לחשוב על הדרך שבה אתה חושב. זה עוזר לתכנן, לבדוק אם עושים נכון ולשנות דרך כשצריך.

אנשים מפתחים את זה כבר כילדים. כשמדברים עם הורים וחברים ולומדים בבית הספר, המוח לומד להשתמש בכלים אלה. דיבור פנימי היא דיבור שקט בתוך הראש. הוא עוזר לארגן מחשבות.

חוקר בשם פלאבל אמר שמטה-קוגניציה היא הידע שלנו על המחשבות שלנו.

מי שמודע לדרכי הלימוד שלו לומד טוב יותר. זה חשוב בפתרון בעיות ובמתמטיקה.

אפשר ללמוד להיות טובים בזה. שיעורים שנותנים זמן לחשוב ועבודת צוות עוזרים. גם מחשבים ומשחקים כמו שחמט מפתחים יכולות אלה.