על שורש השם "מטטרון" יש דעות שונות. החוקרים מציעים הסברים מגוונים, אך אין הסכמה מוחלטת.
מטטרון מופיע לראשונה בספרות ההיכלות. ספרי ההיכלות הם טקסטים מיסטיים על מסלולי עלייה לרקיע.
שם מופיע סיפור שבו רבי ישמעאל עורך "צפיית המרכבה", עלייה מיסטית שמכונה מרכבה, חזון של כרכרה קדושה.
במפגש זה מטטרון מציג את עצמו ומספר על מוצאו: לפי גרסה ידועה הוא חנוך בן ירד מהמקרא, שהועלה לשמים והפך למלאך.
בספר היכלות מתוארת עלייתו של חנוך כטרנספורמציה רוחנית ופיזית: הוא לובש לבוש של אור
ונקרא בשמות נשגבים, בין היתר "ה' הקטן" ושם כתוב על כתרו אותיות שבהן נברא העולם.
בספר "שיעור קומה" מופיע מטטרון גם כישות שמיימית ללא שורשים אנושיים, ומודגש תפקידו ככהן גדול של המקדש השמימי.
יש אזכורים של מטטרון בתלמוד. המפורסם שבהם הוא בסיפור "ארבעה שנכנסו לפרדס":
אלישע בן אבויה ראה את מטטרון וטעה לחשוב שיש שתי רשויות בשמים. בסיפור זה מטטרון מואשם ונענש.
הסיפורים הללו מדגישים גם תפקידו כסופר השמימי, מי שרושם את זכויות ישראל.
חוקרים אחדים סבורים כי שימוש בשם מטטרון בתלמוד אינו תמיד סימוכין למסורת המיסטית המלאה,
אלא לעיתים רק שם של מלאך כלשהו שמשרת כשליח אלוהי.
בכתבים מיסטיים יש שלושה ממדים להתייחסות למלאכים: מיסטי (עליות רוחניות), מיתי (כוחות עליונים), ומאגי־ריטואלי (שימוש בטקסים).
מטטרון משלב את שלושתם: הוא מדריך מיסטיקנים שמטפסים לשמיים, הוא חלק מההיררכיה השמימית, והוא מוזכר בטקסטים מאגיים.
חוקרים כמו גרשום שלום ויוסף דן טוענים שמטטרון בנוי משתי דמויות שהתמזגו: מלאך עתיק רב־כוח ומי שסיפורו של חנוך נודע.
משה אידל רואה גם קשרים בין מטטרון לרעיון ה"אדם הקדמון" שמופיע בספרות הגנוסטית.
מטטרון מוזכר בטקסטים מאגיים, בקמיעות ובקערות השבעה. השימוש בו נמשך לתקופות מאוחרות, עד מסמכי הגניזה.
גם לא-יהודים השתמשו בשמו של מטטרון במסורות המאגיות, למשל במאגיה המוסלמית ובמנדאיות.
בקבלה ובזוהר המשיכה דמותו להתפתח. בקבלה האקסטטית של אברהם אבולעפיה הטרנספורמציה של חנוך נתפסת כמטאפורית, חוויה רוחנית.
הזוהר נותן למטטרון תפקידים רבים: ראש הכוחות העליונים, בעל המשכן של מעלה, שומר המפתחות ושומר הנשמות.
יש גם דעות המבקשות להבחין בין מטטרון כאישיות עליונה שמקרבת לספירות, לבין מטטרון־חנוך שנשאר מלאך אנושי מתעלה.
כך נפתרת הבעיה של הקשר בין אדם לספירה אלוהית.
מטטרון הופיע בתרבות המודרנית בכמה יצירות בולטות: בסרט של קווין סמית' (1999) גילם אותו אלן ריקמן,
בפולקלור הטלוויזיוני הוא מופיע בסדרה Supernatural כסופר אלוהי, ויש אזכורים בספרי "חומריו האפלים".
גם ב"בשורות טובות" (Good Omens) דמותו נכללה, ובאנימה Neon Genesis Evangelion מופיע הוא כאחד המלאכים.
יש דעות שונות על מקור השם "מטטרון".
מטטרון הוא מלאך חשוב בסיפורים יהודיים עתיקים. מיסטיקה היא דרך חשיבה על רוחניות.
בחלק מהסיפורים אומרים שחנוך, אדם מהמקרא, עלה לשמיים והפך למלאך בשם מטטרון.
בכמה ספרים כתוב שהוא עומד ליד כס השמים ולובש אור. הוא גם נחשב לסופר השמימי.
מרכבה הוא חזון שבו איש רוח עולה לשמיים לראות את כס השמיים.
התלמוד מזכיר את מטטרון במספר סיפורים. שם כתוב שהוא רשם את זכויות ישראל.
חלק מהאנשים חשבו לעבוד אותו, וזה גרם לויכוחים וסיפורים על כך.
שמו של מטטרון הופיע בקמעות ובכתבים של קסמים ישנים.
גם קבוצות לא-יהודיות השתמשו בשמו במסורות שלהן.
בקבלה ובזוהר מטטרון ממשיך להופיע. שם אומרים שהוא עומד בראש מלאכים.
הזוהר גם אומר שהוא שומר מפתחות וגוזר על נשמות בזמן מסוים.
כמה מקורות מבדילים בין מטטרון הגדול למטטרון שהיה פעם חנוך.
מטטרון מופיע בסרטים ובסדרות. למשל: סרט של קווין סמית' (1999) וסדרות כמו Supernatural.
הדמות גם מופיעה בספרים כמו "חומריו האפלים" ובסדרה מצוירת יפנית בשם Neon Genesis Evangelion.
תגובות גולשים