מיוריצה

מיוֹריצָה היא בלדה עממית רומנית שנאספה באמצע המאה ה-19 על ידי וסילה אלכסנדרי ואלקו רוסו. וסילה אלכסנדרי פרסם עיבוד שלה, ואחר כך הופיעו גרסאות נוספות.

בבלדה נפגשים שלושה רועים שמובילים צאן. האחד מכונה הונגרי (במובן ההיסטורי: רומני מטרנסילבניה), השני ממחוז ורנצ'ה, והשלישי מולדבי. שני רועים מקנאים ברועה המולדבי על כבשיו וכלביו. הם מתכננים להרוג אותו.

כבשה צעירה בשם טליה ששומעת את השיחה מתעצבנת, מפסיקה לאכול ומיהה ללא הפסק. היא מדברת עם הרועה ומהווה גשר בין החיים שלו והעדר. הרועה נותן לה הוראות אם יקרה הדבר הגרוע: לבקש מהרוצחים לקבר אותו קרוב למכלאת הצאן, כדי שיוכל להישאר קרוב לכבשים ולשמוע את כלביו. על קברו לשים חלילי רועים שונים, מעץ ומעצם, שהרוח תנגן בהם ותקרא לכבשים לבכות ולהתאסף.

הרועה מבקש מהטליה שלא לספר לכבשים על הירצחו. במקום זאת, היא תספר שהרועה התחתן עם נסיכה, ושבחתונה השתתפו השמש והירח וההרים והציפורים. אם תבוא אישה זקנה לשאול, הטליה תספר רק על הנישואים, בלי הפרטים הנפלאים.

הבלדה מדגישה את הקשר העמוק בין הרועה לצאן, ושיקפה את אורח החיים של בני העם הרומני בתקופת התהוותו. היא נחשבת ליצירת מופת של הפולקלור הרומני. ההיסטוריון הספרותי ג'ורג'ה קלינסקו קבע ב-1940 כי מיוריצה היא אחד מארבעת המיתוסים היסודיים בספרות הרומנית. יש לה כמה גרסאות; באחת שנאספה ב-1926 במחוז ורנצ'ה, הרועה השלישי מזוהה כיהודי, נוסח זה צונזר בתקופה הקומוניסטית.

מיוֹריצָה היא שיר-סיפור רומני ישן. אספו אותו באמצע המאה ה-19. אספו אותו וסילה אלכסנדרי ואלקו רוסו.

בבלדה יש שלושה רועים. הם מובילים כבשים. שני רועים מתכננים לפגוע ברועה השלישי.

יש כבשה צעירה בשם טליה. היא שומעת את התוכנית. היא מתעצבנת ולא אוכלת. היא מדברת עם הרועה ומבקשת ממנו דברים חשובים אם יקרה לו משהו רע.

הרועה מבקש שיקברו אותו קרוב למקום בו חיות הכבשים. הוא מבקש לשים על הקבר חלילי רועים. הרוח תנגן בחלילים, והכבשים יתאספו ויבכו לו. הוא גם מבקש שאמרו לכבשים שהוא התחתן עם נסיכה. אם תבוא אישה זקנה לשאול, יגידו רק שהוא התחתן.

השיר מראה את הקשר החזק בין הרועה לכבשים. רואים בו חלק חשוב מהמסורת הרומנית. יש גרסאות שונות, וחלק מהן שונו בזמנים אחרים.