מיילס דייוויס (26 במאי 1926, 28 בספטמבר 1991) היה חצוצרן, מלחין ומעבד מוזיקלי אמריקאי שהשפיע על הג'אז במשך יותר מחמישה עשורים.
נולד באלטון שבאילינוי וגדל באיסט סנט לואיס. אביו היה רופא שיניים ואמו מורה למוזיקה. הוא קיבל חצוצרה כתגובה בגיל 13 והאזין לגוספל ולבלוז. בגיל צעיר פגש דמויות מפתח כגון דיזי גילספי וצ'ארלי פארקר, אבות הבי-בופ (סגנון ג'אז מהיר ומורכב). עבר לניו יורק ולמד בג'וליארד, אך בילה במועדוני ג'אז ברחוב 52.
בסוף שנות ה־40 יזם דייוויס הרכב קטן עם עיבודים רכים יותר בשם ''Birth of the Cool''. האלבום הזה הגדר סגנון חדש שנקרא קול-ג'אז (sound הרך והממושקל), והשפיע עמוקות על הג'אז המודרני.
נסיעות לפריז פתחו בפניו עולמות חדשים, אך חזרתו לאמריקה הובילה לתקופות של ייאוש ולהתמכרות להרואין. בשנים אלה הוא נרפא בסיום, וניסה לחזור להקליט.
חזר לניו יורק והשתתף בהקלטות שסימנו מעבר להארד בופ (Hard bop, סגנון ג'אז עם השפעות רית'ם אנד בלוז וגוספל). בתקופה זו צמח צליל החצוצרה הייחודי שלו, כולל שימוש ב-close miking,אמצעי הקלטה שמקרב את הצליל למיקרופון.
הקים חמישייה שכוללת בין השאר את ג'ון קולטריין. ההקלטות מאותה תקופה הפכו לקלאסיקות של הארד בופ ונחשבות לחשובות בקריירה שלו.
דייוויס חקר שילוב בין ג'אז למוזיקה קלאסית והקליט פרויקטים שבהם הופיע כסולן עם תזמורת גדולה, כדוגמת ''Miles Ahead''. זה היה ניסיון לשלב זרמים וליצור סאונד עשיר.
הקלטת פסקול בפריז פיתחה כיוונים חדשים. בחזרתו הרכיב שישייה שהקליטה בין השאר את ''Milestones'', וכבר עבודתו עם ביל אוונס הובילה ל''Kind of Blue'', אלבום מודאלי (מודאלי = מבוסס על סולמות במקום על שינויים מתמידים של אקורדים) שנחשב לפסגת היצירה שלו ולאחד האלבומים החשובים בג'אז.
האלבום הקליט אלתור מודאלי רגוע ותמציתי. הוא לא חזר על חזרות רבות לפני ההקלטה, והקטעים נשמרו פשוטים מבחינה מלודית. זהו האלבום הנמכר ביותר בג'אז והשפעתו ניכרת עד היום.
בתחילת העשור ריכז סביבו מוזיקאים צעירים ובנה חטיבת קצב חזקה. אבל תקופות של התמכרות ושינויים אישיים גרמו לתקופה של "דריכה במקום" מוזיקלית.
עם ויין שורטר בהרכב נוצרה החמישייה השנייה. היא הופיעה ויצרה אלבומים חשובים כמו ''E.S.P.''. הסגנון נע לכיוון אלתור חופשי ומודאליות יותר.
דייוויס התחיל לשלב כלים חשמליים וגיטרה חשמלית ברצינות. ב''Filles de Kilimanjaro'' וב''In a Silent Way'' הוא עבד עם פסנתרים חשמליים וגיטרה חשמלית, ויצר צליל חדש שנע לעבר פיוז'ן (fusion, חיבור בין ג'אז לרוק).
האלבום שיצא ב־1970 סימן מפנה גדול. ההקלטות כללו חטיבת קצב מורחבת, אלתור חופשי ושימוש נרחב בעריכה אולפנית ובאפקטים. היצירה הובילה להיווצרות זרם הפיוז'ן ושינתה את קהל המאזינים שלו.
בתחילת שנות ה־70 שילב דייוויס השפעות רוק, מוזיקה הודית וכלים אלקטרוניים. תקליטים כגון ''A Tribute to Jack Johnson'', ''On the Corner'' ו־''Live-Evil'' מציגים תקופה ניסויית ואלקטרונית.
הבעיה בסמים ובאלכוהול החמירה את מצבו הבריאותי. הוא כמעט נעלם מהבמה במשך מספר שנים.
בסיוע אנשים קרובים נגמל וביצע קאמבק מוזיקלי. בשנות ה־80, 90 הוציא תקליטים שקרבו אותו לפופ ועיבוד מודרני, כדוגמת ''Tutu'' ו''Back on the Block''. בשנת 1991 עבד גם עם מפיקי היפ הופ על תקליט שיצא לאחר מותו בשם ''Doo Bop''.
ב־28 בספטמבר 1991 נפטר מסיבוך של דלקת ריאות ושבץ.
דייוויס נחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר בג'אז המודרני. בעיריית ניו יורק נקרא רחוב על שמו: Miles Davis Way.
מיילס דייוויס (1926, 1991) היה חצוצרן מפורסם. חצוצרה = כלי נשיפה קטן עם צליל בולט.
נולד באילינוי. אביו היה רופא שיניים ואמו מורה למוזיקה. החל לנגן בגיל צעיר. בגיל נוער הלך למועדוני ג'אז ולמד מנגנים גדולים.
מיילס עזר ליצור אלבום שקט ורגוע בשם ''Birth of the Cool''. זה שינה את הדרך שבה ניגנו ג'אז.
במשך שנות ה־50 יצר מוזיקה חדשה. הוא הקים קבוצות נגנים רבות. חלק מההקלטות הפכו לקלאסיקות.
האלבום ''Kind of Blue'' מאוד מפורסם. הוא שקט ופתוח. רבים אוהבים אותו גם היום.
הוא ניס experimented עם כלים חשמליים. פירוש: השתמש במכשירים שמייצרים צליל חשמלי. כך נוצר סגנון שמחבר ג'אז ורוק.
מיילס עבר תקופות קשות. בסוף חזר להופיע והקליט עוד תקליטים. ב־1991 הוא נפטר.
מיילס נחשב לאחד הגדולים בג'אז. שמו נשאר בזכרון המוזיקה.
תגובות גולשים