מיכאיל שולוחוב

מיכאיל אלכסנדרוביץ' שולוחוב (24 במאי 1905, 21 בפברואר 1984) היה סופר רוסי סובייטי וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1965.

נולד בכפר קרוז'ילין שבמחוז רוסטוב, באזור הדון של הקוזאקים. אביו עבד במגוון עבודות, ואמו נולדה למשפחת איכרים ולמדה קרוא וכתוב כדי להתכתב עם בנה. עד 1918 למד במספר בתי ספר, ובגיל 13 התגייס לצד הבולשביקים (המפלגה הקומוניסטית שהנהיגה את המהפכה) במלחמת האזרחים הרוסית.

החל לכתוב בגיל 17. סיפורו הראשון פורסם כשהיה בן 19. ב-1922 עבר למוסקבה ונאלץ להתפרנס בעבודות יד, אך המשיך להשתתף בסמינרים לסופרים. ב-1924 חזר לכפרו והתמסר לכתיבה. נישא למריה גרומוסלבסקיה והיו להם ארבעה ילדים.

ספרו הראשון, "סיפורים מן הדון" (1926), ובשנים 1926, 1940 כתב את הרומן הגדול "הדון השקט". הרומן זיכה אותו בפרס סטלין ונחשב לדוגמה של ריאליזם סוציאליסטי (סגנון ספרותי שהדגיש את ערכי החברה הסוציאליסטית). על אותו קו כתב גם את "קרקע בתולה", שכלל שני חלקים: "זרעי המחר" (1932) ו"קציר הדון" (1960).

סיפורים נוספים שלו, כמו "גורלו של אדם" (1957) והרומן הבלתי גמור "הם לחמו למען ארצם", עוסקים במלחמת העולם השנייה והפכו לכמה עיבודים קולנועיים. את כתביו אספו בשמונה כרכים בין 1956 ל־1960.

הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1932. ב-1937 נבחר לסובייט העליון. ב-1959 נסע עם ראש הממשלה ניקיטה חרושצ'וב לאירופה ולארצות הברית. נבחר לוועד המרכזי ב-1961, היה חבר באקדמיה למדעים מ-1939 וקיבל פעמיים את אות "גיבור העבודה הסוציאליסטית". במשך שנים שימש בתפקידים בכירייים בתאחדות הסופרים הסובייטים.

בשנת 1966 נשא נאום בו קרא להחמרת עונשם של הסופרים הדיסידנטים (מתנגדי המשטר) אנדריי סיניאבסקי ויולי דניאל. נאום זה ספג ביקורת במערב.

כבר בשנות ה־20 הועלו טענות שהדון השקט לא נכתב על-ידי שולוחוב אלא על ידי אדם אחר. ב-1929, בהנחיית סטלין, הוקמה ועדה שחקרה את הנושא ומסקנתה הייתה ששולוחוב הוא המחבר.

לאחר מכן נטען שוב על ידי סופרים כמו אלכסנדר סולז'ניצין שהוא גנב רעיונות או ביצע פלגיאט (העתקה של יצירת מישהו אחר). הבעיות עסקו בעיקר בגילו הצעיר של שולוחוב בזמן כתיבת הרומן ובפער האיכות לכאורה בין היצירה האדירה לשאר כתביו. שולוחוב טען שטיוטות הושמדו בזמן המלחמה על ידי הגרמנים.

מחקר ממוחשב משנת 1984 טען לתמיכה באותנטיות היצירה, אך גם הוא ספג ביקורת על שיטותיו. ב-1987 נמצאו אלפי דפים של טיוטות ורשימות שנבדקו ואומתו, ופקסימיליות מהן הונחו בספרייה הממשלתית.

פזורים כמה אנדרטאות לשולוחוב, בין השאר במוסקבה וברוסטוב על הדון.

מיכאיל שולוחוב (1905, 1984) היה סופר רוסי. הוא קיבל את פרס נובל לספרות ב-1965.

נולד בכפר קטן ליד נהר הדון. אביו עבד במקצועות שונים. אמו למדה לקרוא ולהתכתב עם בנה.

כשהיה בן 13 הצטרף לקבוצה ששלטה בשעתו ברוסיה, במלחמה אזרחית. התחיל לכתוב בגיל 17. הפרסם הראשון שלו יצא כשבוע בגיל 19. ב-1922 עבר למוסקבה ועבד בעבודות יד. חזר לכפר ב-1924 ונישא. היו לו ארבעה ילדים.

הוא כתב ספרים על הקוזקים ועל החיים באזור הדון. בין ספריו המפורסמים: "סיפורים מן הדון" ו"הדון השקט". "הדון השקט" נכתב במשך שנים רבות והפך לספר חשוב. גם כתב סיפורים על מלחמת העולם השנייה. כמה סיפוריו הוסרטו.

ב-1932 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית. הוא החזיק בתפקידים חשובים וטייל עם המנהיג חרושצ'וב ב-1959.

אנשים אמרו ש"הדון השקט" נכתב על ידי מישהו אחר. זה נקרא פלגיאט (העתקה של עבודה של מישהו אחר). ב-1929 וועדה חקרה ואמרה ששולוחוב כתב את הספר. ב-1987 נמצאו טיוטות רבות שאישרו שהוא אכן כתב את היצירה.

יש כמה אנדרטאות לזכרו במוסקבה וברוסטוב על הדון.