מיכאל מלכיאור

הרב מיכאל מלכיאור (נולד ב-31 בינואר 1954 בקופנהגן, דנמרק) הוא רבישראלי, מייסד ומנהיג מפלגת מימד, לשעבר חבר כנסת ושר בממשלות ישראל מטעם הקואליציה העבודה-מימד.

נולד לרב בנימין מלכיאור, הרב הראשי של דנמרק. בשנות השבעים למד בישיבת הכותל בירושלים. ב-1980 קיבל הסמכה לרבנות, אישור רשמי לפעול כרב, וחזר לסקנדינביה. שימש כרב באוסלו וכרבה של הקהילה היהודית בנורווגיה. באוסלו ייסד גן ילדים יהודי, חיזק בתי ספר יהודיים אחרי-הצהריים, הקים מקהלת ילדים וייסד מרכז למזון כשר שסיפק אוכל לקהילות בפולין.

בשנת 1986 עלה לישראל. שימש כמנהל בינלאומי של קרן אלי ויזל בניו יורק וליווה אותו בביקור בברית המועצות.

לאחר רצח יצחק רבין ב-1995 נכנס לפעילות פוליטית. ב-1996 נבחר ליו"ר מימד. ב-1999 נבחר לכנסת ה-15 במסגרת הרשימה של "ישראל אחת" ונבחר לשר לענייני חברה ותפוצות, תפקיד שעסק בקשר עם יהודי התפוצות ובנושאים חברתיים.

בשנת 2000 התנגד לרפורמה של אהוד ברק בנוגע להפרדת דת ומדינה, ואיימה פרישת מימד מהממשלה. ב-2001 מונה לסגן שר החוץ. לאחר ויכוחים פנימיים במימד חיזק את מעמדו והמשיך לייצג את המפלגה בכנסת.

בכנסת ה-16 ניהל ועדה לזכויות הילד והוביל שדולות לסביבה ולדו־קיום יהודי-ערבי. ב-2005 שימש סגן שר המדע, התרבות והספורט לזמן קצר, ולאחר מכן סגן שר לענייני חברה ותפוצות במשרד ראש הממשלה.

בכנסת ה-17 כיהן כיושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט וטיפל בנושאי חינוך, דת ומדינה ואיכות סביבה.

בבחירות לכנסת ה-18 הוביל את הרשימה "התנועה הירוקה-מימד" עם ערן בן ימיני. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

ב-2007 קיבל פרס על קידום סובלנות דתית מהתנועה הקונסרבטיבית בישראל. ב-2009 הוענק לו אות אביר איכות השלטון בקטגוריית הרשות המחוקקת.

במסגרת פעילותו הציבורית הקים ארגונים שונים:

ב-2010 הוביל פעילות ציבורית למיסוי רווחי תגליות הגז מול חופי ישראל. המאבק ליווה את הקמת ועדת ששינסקי והדיון הציבורי בנתיב המיסוי.

הפורום נוסד ב-2001 וקורא לשינוי חברתי דרך עבודה משותפת של יהודים וערבים. הפעילות מבוססת על דיאלוג דליברטיבי, שיחה מסודרת שבה מנסחים את ה"טוב המשותף" ופועלים להשגתו. בין הפעילויות: כנס יפו, פרלמנט נוער של ערים מעורבות ותהליכי דיאלוג.

ייסד רשת חינוכית ב-2002 שמקדמת חינוך יהודי פלורליסטי. מושם דגש על למידה משותפת, רב־גיוון בפרשנויות למורשת והימנעות מלחץ כפייתי.

יושב ראש מוזאיקה, מרכז לשיטות יישוב סכסוכים והסכמות. המרכז מקדם גישור, שיטה לפתירת סכסוכים בהסכמה, ותומך ברשת של כ-33 מרכזי גישור בארץ.

היוזמה הוקמה יחד עם השייח' עבדאללה נימר דרוויש. מטרתה ליצור קואליציה של מנהיגים דתיים יהודים, מוסלמים ונוצרים לקידום פתרונות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מגורים בירושלים. משמש כרב קהילת "בית בויאר" בתלפיות, וממשיך בקשרים רבניים בנורווגיה. נשוי, אב לחמישה וסב לנכדים. בניו: יואב, רב קהילת אוסלו; יאיר, הרב הראשי של דנמרק. בנו איתן, שהיה דוקטורנט לסוציולוגיה ותלמידו של הרב עדין שטיינזלץ, נפטר ממחלה (סרטן) ביולי 2012 בגיל 36.

מיכאל מלכיאור נולד ב-31 בינואר 1954 בקופנהגן שבדנמרק. אביו הוא הרב בנימין מלכיאור.

למד בישיבת הכותל בירושלים. ב-1980 קיבל הסמכה לרבנות, אישור רשמי להיות רב ומנהיג קהילתי. היה רב באוסלו ובנורווגיה.

הקים גן ילדים יהודי, בית ספר אחרי-הצהריים ומקהלת ילדים. יסד גם מרכז למזון כשר שסייע לקהילות יהודיות בפולין.

בשנת 1986 עלה לישראל ועבד גם בארצות הברית עם קרן אלי ויזל.

כשהחל לעסוק בפוליטיקה, הוביל את מפלגת מימד. נבחר לכנסת והיה שר וסגן שר בממשלות שונות. עבד על נושאים כמו חינוך, זכויות ילדים, סביבה ודו־קיום בין יהודים לערבים.

הקים ארגונים שמלמדים שיח ודיאלוג בין קבוצות. אחד מהם נלחם כדי שהממשלה תטיל מס על רווחי תגליות הגז.

ייסד רשת חינוכית בשם מיתרים. רשת זו מקדמת חינוך יהודי מגוון, שמאפשר לדעות שונות לחיות יחד.

הקים את מוזאיקה, מרכז של גישור, דרך לעזור לאנשים לפתור מחלוקות בהסכמה. מוזאיקה עובדת עם מרכזים רבים ברחבי הארץ.

עם שותפים מוסלמים ויהודים הקים גם יוזמה דתית לשלום. הם מנסים לשכנע מנהיגים דתיים לעבוד יחד למען שלום.

גר בירושלים. נשוי ואב לחמישה. אחד מבניו, יואב, רב באוסלו. בן אחר, יאיר, הוא הרב הראשי של דנמרק. בנו איתן נפטר ממחלה (סרטן) ביולי 2012.