מיקה ולטרי

מיקה טוימי ולטרי (19 ביולי 1908, 26 באוגוסט 1979) היה סופר פיני, המפורסם והממותג ביותר מחוץ לפינלנד.

ולטרי נולד בהלסינקי. אביו, כומר לותרני, מת כאשר מיקה היה בן חמש. בילדותו חווה גם את זוועות מלחמת האזרחים בהלסינקי. בתחילה למד תאולוגיה (לימוד דת) באוניברסיטת הלסינקי ב-1926, אך משבר רוחני גרם לו לעבור למדעי הרוח. למד ספרות, אסתטיקה (החקר של היופי והאמנות) ופילוסופיה (חקר הרעיונות), וסיים את לימודיו ב-1929.

הוא התחיל לפרסם צעיר: בגיל 17 פרסם נובלה (סיפור ארוך יחסית) ולפני כן הוציא קובצי סיפורים ושירים. ב-1928 פרסם את הרומן הראשון שלו, "האשליה הגדולה", שכתב בפריז. הרומן תיאר את חיי הבוהמה (חיים חופשיים של אמנים) והפך לרב-מכר.

בקריירה שלו עבד כעורך, בעיתונות ובמשרד ההסברה. נטל על עצמו משמעת עבודה קפדנית כדי לפרנס את משפחתו. ב-1931 נשא לאישה את מריטה לוקונן, וב-1932 נולדה בתם סטו ולטרי, שאף היא הפכה לסופרת.

ולטרי היה פורה מאוד: כתב עשרות רומנים, מחזות, סיפורים קצרים, שירה, מסות ותסריטים. כמה מהספרים והסיפורים שלו עובדו לקולנוע. הוא תרגם עבודה משפות שונות, ביניהן אנגלית, צרפתית ושוודית. ב-1968 עבר ניתוח להסרת גידול סרטני בריאותיו. אשתו נפטרה ב-1978, ולטרי נפטר שנה לאחריה, ב-1979 בהלסינקי.

מספריו תורגמו לעברית שבעה כותרים: חמישה מתורגמים מאנגלית ושניים מפינית.

מיקה טוימי ולטרי (1908, 1979) היה סופר מפינלנד.

ולטרי נולד בהלסינקי. אביו מת כשהיה בן חמש. כשהיה ילד הוא ראה קרבות במלחמת האזרחים.

הוא התחיל ללמוד תאולוגיה (לימוד דת). אחר כך עבר ללמוד ספרות, אסתטיקה (לימוד על יופי) ופילוסופיה (לימוד על רעיונות).

בגיל צעיר פרסם סיפורים ושירים. ב-1928 יצא הרומן הראשון שלו, "האשליה הגדולה". הספר היה מפורסם והקהל אהב אותו.

ב-1931 התחתן עם מריטה. ב-1932 נולדה להם בת, סטו, שגם היא כתבה ספרים.

ולטרי כתב הרבה ספרים, מחזות ותסריטים. חלק מהספרים שלו תורגמו לשפות אחרות. הוא חלה והוסר לו גידול בריאות ב-1968. אשתו נפטרה ב-1978, והוא נפטר ב-1979.

שבעה ספרים שלו תורגמו לעברית.