מלוכנות

מלוכנות היא גישה פוליטית שתומכת במונרכיה, כלומר בשלטון של מלך או משפחת אצולה. מונרכיזם (האמונה שממלכה היא צורת השלטון הנכונה) הוא העיקרון הפילוסופי. מונרכיסטים מביעים השקפה כללית לטובת מלוכה, בעוד רויאליסטים תומכים בדרך כלל במועמד מסוים לכתר.

מלוכנים נחלקים בתוכם על פי שושלות ומועמדים. למשל בצרפת היו קבוצות תומכות בבתי בורבון ובונפרטה. בדרך כלל המלוכנות מתקשרת לנטייה פוליטית ימנית ואמונה דתית. עם זאת, יש סוגים של מלוכה שמתפקדים בשיתוף עם דמוקרטיה, כגון מלוכה חוקתית (מלך שבכוחו מוגבל בחוק). מצד שני, חלק מהקבוצות המלוכניות הן אנטי-דמוקרטיות.


אחת ההתנגשויות המוקדמות בין מלוכנים לתומכי שלטון העם הייתה במלחמת האזרחים האנגלית (1642, 1649). בתקופה זו גובש גם הבסיס הפילוסופי של המלוכנות בספרו של תומאס הובס, "לווייתן". אחרי המהפכה הצרפתית הפכה המלוכנות לתנועה נגד המהפכה, ושאפה להשיב את שלטון המלכים. קונגרס וינה ניסה להחזיר את המצב הטרום-מהפכני.

במאה ה-20, לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 וכיבוש מזרח אירופה בידי ברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה, התפשטו מלוכנים בגלות. אלה קיוו להחזיר למונרכים ולבתי האצולה את מקומם בארצותם.

מלוכנות היא רעיון שאומר שמלך או משפחה משפחתית צריכים לשלוט במדינה. מונרכיה פירושה ששליטים עוברים במשפחה.

יש אנשים שמאמינים במלוכה בצורה כללית. יש אחרים שתומכים במלך מסוים. חלק מהמלוכנים רוצים להשאיר לדת תפקיד חשוב.


לפעמים מלוכנים נלחמו באנשים שרצו ששלטון יהיה בידי העם. זה קרה במלחמת האזרחים באנגליה במאה ה-17. פילוסופים כמו תומאס הובס חשבו איך צריך להיראות השלטון.

המהפכה הצרפתית גרמה למאבק גדול. אחרי זה, מדינות אירופה ניסו להחזיר את המלכים בעזרת קונגרס וינה. במאה ה-20, אחרי מהפכות ומלחמות, היו מלוכנים שיצאו למדינות אחרות וקיוו לשוב לביתם.