מלחמה

מלחמה היא מאבק אלים בין ממשלות וצבאות שמטרתו לכפות רצון או למנוע כפייה.

העילה למלחמה היא ההצדקה שניתנת לפעולה הצבאית. כלי הלחימה הם פיזיים, רעיוניים וטכנולוגיים.

מלחמות היו קיימות בכל חברות האדם. ההיסטוריון ג'ון קיגן טוען שמלחמה קדמה למדינה ולדיפלומטיה. מחקרים מראים שבחברות מסוימות היו שיעורי מוות אלימים גבוהים גם לפני המגע עם אירופאים.

מלחמה נוכחת באמנות ובתרבות, ולעיתים היא מעצבת דפוסים חברתיים. מי שמתנגד למלחמה נקרא פציפיסט; מי שתומך בכוח צבאי נקרא מיליטריסט. הסברים אלה הם שמות לרעיונות על מלחמה.


גורמי מלחמה יכולים להיות רציונליים או לא רציונליים. הם קשורים לכלכלה, לחברה, לדת, לזהות אתנית ולדמוגרפיה. הוגים ריאליסטיים כמו ניקולו מקיאוולי ותומאס הובס ראו במלחמה תוצאה של חיפוש כוח והצורך של מדינות לשרוד בתוך מערכת בין‑לאומית אנרכית. לטענתם, יחסים בין מדינות נתפסים לעתים כשחק משחק סכום‑אפס, שבו הרווח של מדינה אחת פוגע בשנייה.


הכרזת מלחמה היא הודעה רשמית של ממשלה על מצב מלחמה עם מדינה אחרת. בעבר הכרזות היו כלי דיפלומטי מקובל. בישראל החלטה על יציאה למלחמה מוסדרת בחוק יסוד: הממשלה, ושם נקבע שראש הממשלה יודיע בהקדם למליאת הכנסת.


עצימות הלחימה נמדדת לפי מספר האירועים ביחס לכוח הלוחם ולאמצעים. לחימה בין צבא סדיר לארגון מזויין לא‑סדיר נקראת לחימה בעצימות נמוכה. כשאוכלוסייה אזרחית מעורבת במלואה מדובר במלחמה כוללת.


אמצעים פיזיים כוללים נשק, כוחות ומשאבים. אמצעים רעיוניים כוללים תכנון, מטרה, אסטרטגיה וטקטיקה. בנוסף לצבאות משתתפים במלחמות גם ארגונים לא‑מדינתיים, כמו מיליציות, ארגוני טרור ומחתרות.


"מלחמה" מוגדרת גם בנתיבי המשפט הבין‑לאומי. רוב המדינות חתומות על אמנת ג'נבה, שהיא סט של כללים הומניטריים לזמן מלחמה. עם זאת, במציאות לעתים הפרות של האמנה והשתלבות של ארגונים לא‑מדינתיים פוגעות ביכולתה להגן על האזרחים. דוגמה כזו צוינה במלחמת וייטנאם.

במהלך סכסוך לעיתים נחתמות הפסקות אש זמניות. סיום יציב יותר מגיע דרך כניעה, הסכם שביתת נשק או הסכם שלום.

תאוריית השלום הדמוקרטית טוענת שמדינות דמוקרטיות נוטות לא להילחם זו נגד זו. המסבירים כוללים רעיונות על כבוד לחוק, אמון בין מדינות ופחד מהפסד פוליטי. יובל נח הררי מוסיף שהאמונה בזכויות שוות ובערכים משותפים מונעת מלחמות בין דמוקרטיות.


מלחמות עוררו פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים. חלק מכלי הנשק ומהטכנולוגיות שהומצאו למטרות צבאיות הוסבו לשימוש אזרחי. דוגמאות שהוזכרו הן המחשב, המטוס, המכונית והאינטרנט. מלחמת העולם השנייה קידמה את האנרגיה הגרעינית, סייעה לכלכלת ארצות הברית להיחלץ מהשפל, והביאה לשינויים פוליטיים ביפן. מלחמת העולם הראשונה הביאה גם להתפרקות אימפריות וליצירת מדינות לאום חדשות.

מלחמה היא מאבק אלים בין מדינות או קבוצות. המטרה היא לכפות רצון.

עילה למלחמה היא הסיבה שמובאת להצדקה. כלי מלחמה הם נשק ורעיונות לתכנון.

מלחמות היו בכל תקופות ההיסטוריה. הן מופיעות בציורים, שירים וסרטים.

פציפיזם זה רעיון שאומר שצריך לסרב למלחמה. מיליטריזם זה רעיון שתומך בכוח צבאי.


מלחמות נגרמות בגלל כסף, אדמה, דת או שנאת קבוצות. לפעמים גם בגלל רצון בכוח.


הכרזת מלחמה היא הודעה רשמית של ממשלה. בישראל החוק אומר שראש הממשלה צריך להודיע לכנסת. "חוק יסוד" זה חוק חשוב על הממשלה.


עצימות היא כמה חזקה המלחמה. לחימה קטנה נקראת עצימות נמוכה. כשכל האזרחים מעורבים זו מלחמה כוללת.


אמצעים פיזיים הם נשק וכוחות. אמצעים רעיוניים הם תכנון ואסטרטגיה. גם קבוצות לא‑מדינתיות לוקחות חלק במלחמות.


אמנת ג'נבה היא סדרת כללים שמדינות הסכימו לעמוד בהם בזמן מלחמה. היא נועדה להגן על אזרחים. לעיתים לא מקיימים את הכללים.

במלחמה יכולים להיות הפסקות אש. סיום מלחמה נעשה בכניעה או בהסכם שלום.


מלחמות הובילו להמצאות חשובות. מחשבים, מטוסים ואינטרנט התחילו גם בטכנולוגיות צבאיות. מלחמת העולם השנייה קידמה אנרגיה גרעינית ושינתה מדינות. מלחמת העולם הראשונה גרמה גם ליצירת מדינות חדשות.