מלחמות הולנד, אנגליה

מלחמות הולנד, אנגליה היו סדרת עימותים ימייים במאות ה-17 וה-18 בין אנגליה לרפובליקה ההולנדית. הסיבה העיקרית הייתה שליטה במסחר ובנתיבי הסחר. אחרי התמוטטות הכוח הספרדי בסוף מלחמת שלושים השנים (1648), שטחים ונתיבי סחר הפכו לנגישים. ההולנדים החזיקו בצי סוחר גדול ובשליטה מסוימת בסחר התבלינים, ואנגליה שאפה לחזק את מעמדה הימי והמסחרי.

ב-1651 העביר הפרלמנט האנגלי את חוקי הניווט (Navigation Acts). חוקים אלה חייבו שימוש בספינות אנגליות להובלת סחורות למושבות, מושבות הן ארצות שקולוניות של מדינה רחוקה. המהלך הזה הגביר את המתח והוביל לקרבות ימיים. האדמירל רוברט בלייק הוביל את הצי האנגלי וב-1652 החל עימות עם ההולנדים. ב-1653, לאחר סדרת קרבות, נהרג האדמירל ההולנדי טרומפ בקרב שבנינגן. הקונפליקט הסתיים ב-1654 באמנת וסטמינסטר, הסכם שלום שלא הוציא את ההולנדים לחלוטין מתחרות המסחר.

לאחר השיבה למלוכה באנגליה, צ'ארלס השני פעל לטובת אינטרסים בריטיים וב-1664 פרצה מלחמה מחודשת. בקרבות של השנים 1664, 1667 היו הצלחות והפסדים לשני הצדדים. בשלב בולט, ההולנדים תקפו את נמל המדוויי ב-1667 בפיקוד מיכיל דה רויטר. התקיפה שברה שרשרת הגנה ושיבשה חלק מהצי הבריטי שעגן בצ'טהאם. בסוף המלחמה הפכה הרפובליקה ההולנדית לאחת מהכוחות הימיים החזקים בעולם.

ב-1672 נכנסה אנגליה למלחמה שוב, בעקבות אמנת דובר הסודית ויחסי צבא עם צרפת. הצי הבריטי נותר בגורלו מול ההולנדים, ודה רויטר הצליח למנוע פלישה משותפת של אנגליה וצרים. אחרי סדרת כישלונות נחתם הסכם שלום ב-1674.

המהפכה המהוללת של 1688 הובילה לויליאם מאורנג' להיות המלך ויליאם השלישי של אנגליה. השינוי יצר מתחים: ויליאם העביר חלק מהצי ההולנדי ללונדון, והולנד איבדה חלק מעוצמתה הכלכלית. למרות זאת, הולנד שמרה על כמה מושבות חשובות, כמו מושבת הכף, ציילון ומלאקה. יש היסטוריונים הרואים את המלחמה הזו כמקרה נפרד, בגלל רקע שונה.

במאה ה-18 והמבוא למלחמות נפוליאון, צרפת הפכה את הולנד למדינת חסות וסיפחה אותה ב-1810. ב-1797 נחל ההצי ההולנדי תבוסה בקרב קמפרדאון. לאחר קרב טרפלגר פחת מעמד הצי ההולנדי. בתקופה זו בריטניה השתלטה על רוב מושבות הולנד, אם כי כמה נשארו בידי ההולנדים, כמו איי הודו המזרחיים ההולנדיים, סורינאם והאנטילים. חלק מההיסטוריונים מוסיפים את המלחמות נגד הבטאווית ונגד ממלכת הולנד הנפוליאונית כעימותים נוספים במניין המלחמות.

במאות ה-17 וה-18 היו כמה מלחמות בין אנגליה והולנד. המאבק היה על מי שינהל את המסחר והאוניות. לאחר 1648 ההולנדים היו חזקים במסחר.

ב-1651 אנגליה קבעה חוק שאמר לסחורות להצטבר על ספינות אנגליות. זה גרם לקרבות בים. בשנים 1652, 1653 היו קרבות גדולים. בקרב שבנינגן ב-1653 האדמירל ההולנדי טרומפ נהרג. ב-1654 היה שלום בשם אמנת וסטמינסטר.

ב-1667 ההולנדים תקפו את נמל המדוויי. האדמירל מיכיל דה רויטר הוביל את הפעולה. הם הצליחו לפגוע בחלק מהצי הבריטי. אחרי המלחמה ההולנדים היו מאוד חזקים בים.

בשנים 1672, 1674 היו עוד קרבות. צרפת הייתה מעורבת. ההולנדים מנעו פלישה. ב-1674 נחתם שלום.

ב-1688 ויליאם מאורנג' הפך למלך אנגליה. המצב פגע בכלכלה ההולנדית. ההולנדים שמרו על כמה מושבות רחוקות.

מאוחר יותר צרפת כבשה את הולנד והפכה אותה למדינה תלויה. אנגליה לקחה חלק מהמושבות ההולנדיות. כמה היסטוריונים כוללים גם עימותים מאוחרים במניין המלחמות.