מלחמת ביאפרה

המלחמה החלה ב-6 ביולי 1967 והסתיימה ב-15 בינואר 1970. קבוצת בני איגבו בדרום־מזרח ניגריה הכריזה ב-30 במאי 1967 על עצמאות והקימה את הרפובליקה של ביאפרה. מלחמת האזרחים נגרמה ממתחים כלכליים, אתניים ודתיים, ומהגילוי של מרבצי נפט במחוז ביאפרה.

ב-1960 קיבלה ניגריה עצמאות מהשלטון הבריטי. תנועת אנשים וחיכוכים בין אזורים שונים, ובמיוחד בין צפון מוסלמי לצפון־מזרח הנוצרי, החריפו לאחר הפיכות ב-1966. מאות ואף אלפי בני איגבו נהרגו בפוגרומים שהחמירו את רצונם לפרוש מהממשל הפדרלי.

המדינה הצעירה ביאפרה ניסתה להקים מוסדות ומנגנון צבאי, והתקדמה בתחילה בשטח נגד הכוחות הפדרליים. בנובמבר־דצמבר 1967 ובשנת 1968 חזרה ניגריה להתארגן. בינואר 1968 החליפה ניגריה את השטרות, והשאירה את שטרות ביאפרה חסרי ערך, מה שגרם לנזק כלכלי כבד.
ב-19 במאי 1968 נכבשה פורט הארקורט, עיר נמל מרכזית עם מצבורי נפט. לאחר מכן הוטל מצור, חסימת דרכי אספקה, שבא לידי ביטוי גם בהפצצות על שדות חקלאיים, וגרם לרעב המוני. הממשלה הפדרלית אף מנעה שליחת מזון מסוימת מהצלב האדום.
בחודשים האחרונים של המלחמה החל מבצע נרחב של הכוחות הפדרליים. ב-13 בינואר 1970 נפל השטח האחרון בשליטת ביאפרה, וסוף המלחמה הכריע את המרד.

ההשלכות הקשות כללו כ־100,000 נפגעי צבא וכ־2 מיליון אזרחים מוות מרעב לפי הערכות שונות. הפצצות וגורמים צבאיים נוספים גרמו לאבדות גדולות.

בריטניה וברה"מ סיפקו נשק ותמיכה לניגריה. צרפת נטתה לתמוך בביאפרה, וחלק ממדינות אחרות תמכו באופן חלקי. ארצות הברית הכריזה על נייטרליות אך נטתה לכיוון הניגרי. מדינות רבות הושפעו מאינטרסים כלכליים ופוליטיים. רק חמש מדינות הכירו רשמית בביאפרה.

המדיה העולמית תרמה להפיכת המלחמה למשאב תקשורתי חשוב: באמצע 1968 פורסמו תמונות ילדים סובלים מתת־תזונה, תת־תזונה = מחסור במזון נחוץ לבריאות, וזה עורר גל תמיכה וסיוע הומניטרי. ההטסה של סיוע אזרחי הביאה גם להקמת ארגונים חדשים לסיוע לאחר המלחמה.

לישראל היו יחסים דיפלומטיים עם ניגריה מאז 1960. בתחילת העימות ישראל רשמה עמדת זהירות, אך לאחר דיווחים על מעשי אלימות בביאפרה היא סיפקה סיוע צבאי והומניטרי (1968, 1969). עזרה הוגשה גם דרך פעילים ואנשים פרטיים, כולל הטסת משלוחים ורופאים. ישראל לא הכירה רשמית במדינת ביאפרה.

שאלות של מבנה הפדרציה בניגריה לא נפתרו מיד. המשבר הוביל לבחינה מחודשת של חלוקת המדינות הפנימיות; ב-1976 הוחלט להגדיל את מספר המדינות, אך הבקשות לחלקות נוספות נדחו.

בשנים 1967, 1970 הייתה בניגריה מלחמת אזרחים. מלחמת אזרחים = קרב בתוך אותה מדינה.
בני איגבו בדרום־מזרח רצו מדינה משלהם וקראו לה ביאפרה.

ניגריה קיבלה עצמאות מבריטניה ב-1960. אחר כך היו מהומות וקבוצות ראש שונות נאבקו.
אנשים רבים מבני איגבו הוכו ונהרגו, והם רצו להגן על עצמם.

ב-30 במאי 1967 הוכרזה ביאפרה. ניגריה ניסתה לכבוש אותה במהירות.
ב-1968 ניגריה הוציאה שטרות חדשים. זה הפסיד לביאפרה כסף רב.
ב-19 במאי 1968 נכבשה פורט הארקורט. זו עיר נמל עם נפט.
ניגריה חסמה דרכי מזון והתחיל רעב גדול. רעב = מחסור חמור במזון.
בסוף, בינואר 1970, תמו הלחימות וביאפרה הפסידה.
כ-2 מיליון אזרחים מתו מרעב לפי הערכות.

בריטניה תמכה בניגריה, וציידה אותה בנשק. צרפת ואחרות תמכו בביאפרה.
העולם ראה בתמונות באמצע 1968 ילדים רעבים. זה גרם לעזרה רבה מהאנשים.

ישראל עזרה בביגוד ובמזון ובסיוע רפואי. אנשים ישראלים גם טסו וסייעו בחלוקת עזרה.
ישראל לא הכירה רשמית בביאפרה.