מלחמת הצ'אקו היתה בין בוליביה לפרגוואי בשנים 1932, 1935. הלחימה התנהלה על אזור הצ'אקו, רצועת אדמת טרשים (אדמה ביצתית ויבשה שחלקה אינו מתאים לחקלאות גדולה) ששטחה כ-250,000 קמ"ר.
הסכסוך נבע משתי סיבות עיקריות: גישה לים דרך נהר הפרגוואי שהובילה לאוקיינוס האטלנטי, ותקוות למציאת נפט באזור. לבוליביה היתה מוטיבציה חזקה בגלל שאיבדה גישה לים במלחמת האוקיינוס השקט (1883).
בוליביה טענה שהאזור שייך להירושה של המושבה הספרדית אודיינסיה של צ'רקאס (יחידה מנהלית קולוניאלית). פרגוואי, לעומת זאת, החלה לעבד חלקים מן האזור וחיו שם שבטי גוארני הקרובים אתנית לפרגוואים.
עימותים גבוליים הורגשו בשנות העשרים. המלחמה החלה ב-1932 כשצבא בוליביה תקף מוצב פרגוואי. שני הצדדים סבלו קשות. למדינות היתה אוכלוסיה לא מאוחדת: בבוליביה גייסו אנשים בכפייה (גיוס חובה), והחיילים לא תמיד זדהו עם הממשל. רבים מהחיילים מתו ממחלות כמו מלריה יותר מאשר בקרב.
הוחזרו שכירי חרב ומפקדים זרים: האנס קונדט, קצין גרמני, הוביל חלק גדול מהצבא הבוליביאני, בפרגוואי פעלו יחידות ומומחים איטלקיים. במלחמה הוכנסו כלי נשק מודרניים, מטוסים, טנקים ושריוניות.
למרות עליונות מספרית של בוליביה, פרגוואי ניצחה בקרבות חשובים. הכרת השטח ושליטה על ההנהגה עזרו לה לכבוש כוחות בוליביאנים. למעשה, פרגוואי השתמשה רבות בציוד שנתפס מבוליביה במהרה.
המלחמה פגעה כלכלית בשתי המדינות. ב-27 בנובמבר 1934 הודח נשיא בוליביה דניאל סלמנקה על ידי גנרלים. ב-1935 שלטה פרגוואי ברוב האזור השנוי במחלוקת וב-12 ביוני 1935 נחתם הפסקת אש. בשנת 1938 הכירו בהסכם רשמי בכך שפרגוואי קיבלה כשני שלישים מהחבל.
בסוף התברר שאין נפט בצ'אקו. המחיר האנושי היה כבד: בין 35,000 ל-50,000 הרוגים אצל פרגוואי, ובין 50,000 ל-80,000 אצל בוליביה. פרגוואי גם שבתה כ-21,000 חיילים בוליביאנים.
תוצאות המלחמה השפיעו על הפוליטיקה בשתי המדינות. בבוליביה היא תרמה לזעזוע חברתי ולעליית התנועה שהביאה לשינויים ב-1952. בפרגוואי הגיעה בסופה תקופה של משטרים צבאיים, וב-1954 עלה לשלטון גנרל אלפרדו סטרסנר ששלט עד 1989.
בין 1932 ל־1935 חלו קרבות בין בוליביה לפרגוואי באזור שנקרא צ'אקו. הצ'אקו הוא שטח גדול של אדמת טרשים. טרשים זה אדמה ביצתית.
הסיבה העיקרית הייתה שאחת המדינות רצתה גישה לים דרך נהר הפרגוואי. בנוסף חשבו שאולי יש שם נפט. בוליביה רצתה גישה כי בעבר איבדה ים אחר במלחמה.
בוליביה ופרגוואי טענו שהאזור שייך להן. בשנות העשרים היו תקריות קטנות. ב־1932 פרצה מלחמה גדולה.
הרבה חיילים סבלו מתנאים קשים. רבים חלו במחלות כמו מלריה. מלריה זו מחלה שמתרחשת על ידי יתושים.
שני הצדדים השתמשו בכלי נשק מודרניים, כמו מטוסים וטנקים. פרגוואי זכתה בכמה קרבות חשובים. היא גם לקחה ציוד מבוליביה.
המלחמה היתה יקרה וקשה לכל המדינות. ב־1935 פרגוואי שלטה ברוב האזור. ב־1938 הוסכם רשמית שפרגוואי מקבלת שני שלישים מהאזור.
בסוף לא נמצא נפט בצ'אקו. אלפי חיילים נהרגו. פרגוואי גם החזירה הביתה כ־21,000 שבויים בוליביאנים.
המלחמה שינתה את החיים בשתי המדינות למשך שנים רבות.
תגובות גולשים