מלחמת עיראק

והמלחמה העולמית בטרור

לאחר הפלישה

מלחמת עיראק (הקרויה גם מלחמת המפרץ השנייה או Operation Iraqi Freedom) החלה ב-20 במרץ 2003. כוחות בראשות ארצות הברית בראשות הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ובריטניה בראשות טוני בלייר פלשו לעיראק במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין.

המערכה הצבאית הקצרה הראשונית נמשכה כמה שבועות. צבא עיראק קרס ברובו, ובמהרה נכבשה המדינה. סדאם חוסיין נמלט ואז נלכד בדצמבר 2003. מאוחר יותר הוא הועמד לדין והוצא להורג ב-2006.

אחרי הניצחון הצבאי התחילו שנות כיבוש. כוחות הקואליציה נשארו בעיראק ונלחמו בכוחות מורדים ובלוחמות גרילה מקומיות. הלחימה נמשכה רשמית עד 15 בדצמבר 2011, אז ארצות הברית הכריזה על סיום מעורבותה הצבאית.

הממשלה האמריקנית ציינה כי עילה למלחמה היא חשד לקיום נשק להשמדה המונית. נשק להשמדה המונית הוא נשק שיכול להרוג המוני, כמו נשק כימי או גרעיני. אחרי חיפושים רבים לא נמצאה עדות ברורה לכך שבידי עיראק יש נשק כזה. טענות נוספות על קשרים בין עיראק לאל-קאעידה לא הוכחו בצורה משכנעת.

במהלך ההכנות נוצרו קרעים ביחסי ארצות הברית ושותפותיה מול מדינות אחרות. מועצת הביטחון של האו"ם לא העניקה תמיכה ברורה, והאמריקאים והבריטים החליטו לפעול גם ללא אישור מלא של האו"ם.

ב-20 במרץ 2003 החלה ההתקפה. מטוסי הקואליציה פגעו במתקנים צבאיים וממשלתיים. כוחות קרקע כבשו אזורים רבים. הכורדים בצפון נתנו סיוע מודיעיני ולוחמני.

ההערכות לגבי קורבנות הקרבות הראשונים דיברו על אלפי אזרחים ועשרות אלפי חיילים עיראקיים, וכן כ-172 חיילי כוחות התוקפים שנהרגו בשלב זה.

הצבא העיראקי לא הספיק להתארגן להתנגדות מסודרת. בתוך ימים נתפסו או נהרגו רבים מבני משפחתו של סדאם.

החיפושים אחרי נשק להשמדה המונית נעשו בקפדנות על ידי כוחות הקואליציה וצוותי פקחים. צוותים אלה, בראשם דייוויד קיי וריצ'רד דולפר, קבעו בספטמבר 2004 כי בעיראק לא היה נשק השמדה המונית מבצעי בעת פתיחת המלחמה.

בסוף ינואר 2005 הודיעו הפקחים כי החיפושים יופסקו. חלק גדול ממודיעין הטענות התבסס על מקורות לא אמינים או מסולפים.

מדינות רבות הצטרפו או תמכו בפלישה. תפקידן של מדינות הקואליציה היה גם לתת לגיטימציה בינלאומית לפלישה, אך חלקן התלבטו רבות לגבי נחיצות המלחמה.

בישראל הוכרז מצב חירום מחשש לנקיטת טילים או התקפה כימית. ננקטו צעדים להגנה על האזרחים, כולל גיוס מילואים והכנות למיגון. בסופו של דבר לא נורו טילים מעיראק על ישראל.

ברבות ממדינות אירופה ובקרב ציבור עולמי נרשמו הפגנות נרחבות נגד המלחמה. הטענות כללו שימוש בטיעוני ביטחון לקידום אינטרסים אחרים, כמו שליטה במשאבי נפט.

אחרי נפילת המשטר נמשכה מלחמת גרילה בין כוחות הקואליציה לבין ארגונים עיראקיים. תקיפות, פיגועים וחטיפות פגעו במאמצי הייצוב. ארגונו של אבו מוסעב א-זרקאווי הונהג בפעולות טרור רבות עד לחיסולו ב-2006.

ב-2005 נערכו בחירות, וב-2006 נבחר נורי אל-מאלכי לראש הממשלה. רבים מהסונים הרגישו מודרים, וזה חיזק את המתחים השנתנו בעקבותיהם גל טרור בין סונים לשיעים.

סדאם נשפט על פשעי מלחמה והורשע. ב-30 בדצמבר 2006 הוצא להורג בתלייה, החלטה שגררה ביקורת בינלאומית על הליכי המשפט.

בשנת 2007 הוחלט על תוספת כוחות אמריקניים ופעילות צבאית מוגברת, שנקראה "הנחשול" (Surge). המטרה הייתה להגן על אזורים עירוניים ולהפחית את הטרור.

המבצע צמצם תמותה אזרחית ושיפר את המצב הביטחוני באופן יחסי, מה שאפשר התחלה של הסגת כוחות.

בשנת 2008 הוסכם על תאריך ליציאת כל הכוחות האמריקניים עד 31 בדצמבר 2011. הנשיא ברק אובמה הודיע על השלמת הסילוק עד סוף 2011. ב-15 בדצמבר 2011 הוכרז סיום המעורבות הצבאית.

אחרי הנסיגה הלחימה הפנימית נמשכה. ב-2014 קם ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), שכבש ערים גדולות כמו מוסול והכריז על ח'ליפות. כיבושי הארגון גרמו לגל פליטים ולתגובה צבאית בינלאומית.

במהלך הלחימה נהרגו כ-4,487 חיילים אמריקנים ובסך הכול כ-4,799 חיילי קואליציה. ההערכות לגבי אזרחים עיראקים שנפגעו נעות בין עשרות אלפי מתים לעד מעל 100,000, בהתאם להערכות שונות. בנוסף נוצרו מיליוני עקורים ופליטים מפנימי ומחוץ לעיראק.

והמלחמה העולמית בטרור

ביום 20 במרץ 2003 נכנסו ארצות רבות לעיראק בראשות ארצות הברית ובריטניה. הם רצו להפיל את שלטון סדאם חוסיין.

הצבא הכבוש ניצח מהר. סדאם נלכד בדצמבר 2003.

אמרו שיש לעיראק נשק להשמדה המונית. נשק להשמדה המונית זה נשק גדול שיכול להרוג המונים. אחרי חיפושים לא נמצאו ראיות ברורות לנשק כזה.

הקרבות היו מהירים בהתחלה. אחר כך התחילו מרד ופיגועים נגד הכוחות הזרים.

פקחים חיפשו נשק זה ארוכות. הם הגיעו למסקנה שאין בעיראק נשק כזה בזמן שהמלחמה התחילה.

אחרי נפילת המשטר נמשכו פיגועים ולחימה בין קבוצות בעיראק. קבוצות קשות ביצעו פיגועים בחוץ ובפנים.

סדאם נשפט והורשע. ב-30 בדצמבר 2006 הוא הוצא להורג.

ב-2007 הוסיפו כוחות כדי להגן על אזרחים. המבצע נקרא "הנחשול". זה העמיד יותר חיילים ברחובות כדי להילחם בטרור.

לפי הסכם, כל הכוחות האמריקאיים יצאו מעיראק עד סוף 2011. בסוף 2011 הקואליציה סיימה את המעורבות הצבאית.

אחרי הנסיגה החלו בעיות חדשות. ב-2014 קם ארגון דוגמת המדינה האסלאמית, שכבש ערים וגרם לפליטים רבים.

במלחמה נהרגו אלפי חיילים ואזרחים. גם מיליונים נטשו את בתיהם והפכו לפליטים.