מלחמת קאנודוס (1896, 1897) הייתה עימות אלים בצפון‑מזרח ברזיל. הכוח הממשלתי נלחם בקהילה עצמאית גדולה בשם קאנודוס, במדינת באהיה. הממשלה חשה באיום פוליטי ודתי, והמערכה הסתיימה בהרס מוחלט ובאבדות רבות.
המעבר משררה של קיסרות לרפובליקה בסוף המאה ה‑19 יצר קרע בין דרום ברזיל העשיר לבין הצפון החלש. הסרטאו, אזור יבש וחצי‑מדברי בצפון‑מזרח, סבל מכלכלה חלשה, אנלפביתיות וכנופיות מקומיות של בעלי השפעה. רעיונות חדשים על רפובליקה ושוויון לא חדרו אל מרבית האיכרים שם. בתוך הריק הזה צצו מטיפים מיסתוריים שהבטיחו גאולה, והשפעתם גדלה.
אנטוניו ויסנטה מנדז מסיאל, הידוע כאנטוניו קונסליירו ("היועץ"), היה מטיף נודד. הוא קרא לביטול העבדות ולחיים דתיים חזקים. בהדרגה צבר קונסליירו מאות ומאות תומכים, שזכו לכינוי ז'גונסוס, תומכי היועץ. תומכיו ראו בו מנהיג רוחני ופוליטי.
ב־1893 הקים קונסליירו יישוב שקרא לו קאנודוס. היישוב שכן באזור מרוחק עם נהרות זורמים, ומטרתו הייתה קהילה דתית ושיתופית. לא נאסרו תשלומי מס מקומיים, החוק התבסס על מסורת הכנסייה, והוקמו יחידות הגנה מקומיות. הכלכלה הייתה חקלאית פשוטה, ומספר המתיישבים גדל משמעותית עד אלפי תושבים.
התגובה הרשמית החמירה אחרי עימותים מקומיים. משלחת צבאית ראשונה הוצלה מהתקפה וניסתה לדכא את היישוב, אך הובסה במארב. התמונות והדיווחים בעיתונות החריפו את האווירה נגד קאנודוס.
כוחות צבאיים נוספים יצאו, אך הם נפגעו ממארבים של הז'גונסוס. משלחת שבפיקוד מורייירה סזאר נתקלה בהתנגדות עזה. סזאר נפצע תוך ניסיון הסתערות וחלה תבוסה צבאית שסיכנה את המערכה.
לבסוף שולב כוח גדול יותר בראשות הגנרל ארתור אוסקר, עם תותחים כבדים ותמרונים של מצור. הארטילריה פגעה במבנים אסטרטגיים, נחסמו מקורות מים, וקונסליירו מת ככל הנראה ממחלה בספטמבר 1897. בתחילת אוקטובר הושקה ההתקפה הסופית. רבים מהמתיישבים נכנעו, אך רבים אחרים נלחמו עד הסוף. לאחר כיבוש היישוב נערך טבח ואיסוף עצורים; הקהילה הושמדה והבתים נהרסו.
הערכת קורבנות: יש אומדנים משתנים. נמסר כי יותר מ‑15,000 אזרחים נהרגו, ובנוסף נהרגו או נפצעו אלפי חיילים.
בברזיל התקיימו תחושות מעורבות. ברבות מהערים חגגו את ניצחון הצבא. הכנסייה קיבלה את המהלך בתמיכה. יחד עם זאת, היו מבקרים ומחאות נגד האכזריות. ההשלכות הפוליטיות והדתיות של האירוע עוררו דיון ציבורי והשפיעו על הזיכרון הלאומי.
המאורעות הובילו לדיונים היסטוריים ותיאורטיים. חלק מהחוקרים ראו בקאנודוס תנועה מילניארית דתית (תנועה שמצפה לגאולה סוף‑עולמית). אחרים, ובהם אדמונדו מוניז, ניסו לתאר מאפיינים חברתיים־כלכליים של היישוב, ורוברט לוין השווה אותו לתנועות עממיות אחרות בברזיל. גם אוּקלידס דה קונ'ה (Euclides da Cunha) ניתח את התופעה והשפעתה. ברמה הרחבה יותר, קאנודוס סימלה את הקונפליקט בין צורת החיים המסורתית בצפון לבין הכוח המדינתי והקפיטליסטי של הדרום.
האירוע נזכר כיום כהדגמה של עומק הפערים החברתיים והדתיים בברזיל של סוף המאה ה‑19, ולשאלות על אלימות מדינית כנגד קהילות מוחלשות.
מלחמת קאנודוס התרחשה בברזיל ב־1896, 1897. היא הייתה כנגד יישוב גדול שנקרא קאנודוס.
המדינה עברה משטר ישן לחדש. בצפון היה עניין קשה של רעב ועוני. הסרטאו (אזור יבש) היה מרוחק מהערים העשירות.
אנטוניו קונסליירו היה מטיף. אנשים רבים האמינו בו והצטרפו אליו. מקורביו נקראו ז'גונסוס (תומכי היועץ).
בשנת 1893 הקים קונסליירו כפר דתי גדול. אין בו שוטרים ומסים מקומיים. התושבים עבדו בחקלאות וחיו יחד.
כמה כוחות צבאיים יצאו לדכא את היישוב. בהתחלה ההגנה הצליחה. לבסוף צבא גדול חזר והטיל מצור. קונסליירו מת בספטמבר. באוקטובר נעשבה ההתקפה הסופית. הקהילה נהרסה והתקיים מספר גדול של הרוגים.
בחלק מהערים חגגו את ניצחון הצבא. אחרים התנגדו לאלימות שעשו. מאז קאנודוס מזכירים את החשיבות לעזור לאנשים חלשים ולפתור סכסוכים בלי הרס.
תגובות גולשים