מלייט

מלייט (Mljet, איטלקית: Meleda) הוא האי הדרומי והמזרחי ביותר מבין האיים הגדולים בים האדריאטי. בחלקו המערבי שוכן פארק לאומי שאותו מבקרים רבים. בשנת 2011 התגוררו שם 1,088 תושבים, רובם קרואטים.

האי בנוי מאבן גיר ודולומיט (דולומיט הוא מינרל דמוי סלע). שטחו כ-98 קמ"ר, אורכו 37 ק"מ ורוחבו הממוצע כ-3 ק"מ. קו החוף הכולל הוא כ-135 ק"מ. הוא נמצא דרומית לחצי האי פליישץ ומופרד ממנו על ידי מצר מלייט.

בחלק הצפון-מערבי נמצא "האגם הגדול" (Veliko jezero), למעשה שלוחה של הים המקושרת אליו בתעלת סולינה. התעלה נחפרה על ידי נזירים בנדיקטינים (נזירים שגרים במנזר ועוסקים בתפילה ובעבודה). בתווך האגם יש אי קטן שעליו מנזר בנדיקטיני וכנסיית מריה הקדושה. מערבית לו נמצא "האגם הקטן" (Malo jezero), המקושר באורך תעלה של כ-30 מטר. חיבור האגם הגדול לים גורם לכך שמי האגמים מלוחים ומשתנים לפי גאות ושפל.

מעשים של בני המנזר שינו את האקולוגיה של האי. הם הביאו נמיות (חיות קטנות) כדי להכחיד נחשים. הנמיות אכן פגעו בנחשים, אך לאחר מכן פגעו גם בציפורים רבות.

הישובים הראשונים היו אילירים. היוונים כינו את האי מליטה מהמלה היוונית ל"דבש", בגלל דבורים רבות. הרומאים כיבשו את האי בשנת 35 לפני הספירה. לאחר חלוקת האימפריה הרומית נשאר באיפוטרופסות הביזנטית. במאה ה-7 הגיעו אליו שבטים סלאביים.

ב-1151 ניתן האי לנזירים בנדיקטינים מפוליה. בסוף המאה ה-12 הקים הנסיך הסרבי דסה את כנסיית מריה הקדושה באי שבאגם הגדול. הפאפא אינוצנטוס ה-3 קידש את הכנסייה ב-1198. ב-1410 סופח מלייט לרפובליקת רגוזה (דוברובניק). משמעות המנזר ירדה במאה ה-18, והוא ננטש ב-1809. במשך המאה ה-20 שימש המבנה למשרד היערנות ומאוחר יותר כמקום אירוח. ב-1998 הושב הכנסייה לבעלותה.

ב-1960 הוכרז החלק המערבי של האי פארק לאומי. הכרזה זו הביאה עלייה בתיירות, אבל אינפраструктורת תיירות לא התפתחה מאוד. באי פועל מלון יחיד, ורבים מבקרים מגיעים בטיולי יום מדוברובניק או מקורצ'ולה.

למלייט מקושרות שתי דמויות מפורסמות מהמיתולוגיה והברית החדשה. לפי האגדה אודיסאוס מצא מפלט במערה שבאי ופגש שם את נימפת קליפסו. לפי האגדה הוא שהה שם שבע שנים. המלון היחיד באי קרוי על שמו.

בברית החדשה נזכר הסיפור על שליח פאולוס, שנקלע לספינה שביקעה בדרך לרומא בשנת 60 לספירה. גם האי מלטה טוען שהוא ה"מליטה" המוזכר במעשי השליחים. בשני האיים יש מפרצון הקרוי על שם פאולוס.

כנסיית מריה הקדושה במלייט; האגם הקטן; העיירה פומנה; נופי האי.

מלייט (Mljet) הוא אי קטן בים האדריאטי. בחלקו המערבי יש פארק לאומי, מקום שמוגן לטבע. בשנת 2011 חיו שם כ-1,088 אנשים.

האי עשוי מאבן גיר (סלע) ודולומיט (סוג של סלע). שטחו כ-98 קמ"ר. הוא ארוך ודק, כ-37 ק"מ באורך ורוחבו כ-3 ק"מ.

יש באי שתי אזורי מים מיוחדים: "האגם הגדול" ו"האגם הקטן". האגם הגדול מחובר לים בתעלה שנחפרה על ידי נזירים (אנשים שגרים במנזר). על אי קטן בתוך האגם עומד מנזר וכנסייה בשם מריה.

הנזירים הביאו חיות קטנות שנקראות נמיות כדי להילחם בנחשים. זה גרם לשינוי בציפורים שבאי.

האי היה מיושב מאז תקופות עתיקות. היוונים כינו אותו מליטה בגלל דבורים ודוּש־דבש. הרומאים שלטו שם ב-35 לפני הספירה. בימי הביניים ניתן האי לנזירים, וב-1410 הוצמד לרפובליקת דוברובניק.

האדם המיתולוגי אודיסאוס לפי האגדה שהה במערה באי ונפגש עם נימפה בשם קליפסו. גם פאולוס השליח מוזכר כמי שנקלע לספינה וטבע באזור זה. שני האיים מליטה ומלייט טוענים שהם היו במקום הזה.

תמונות נפוצות: כנסיית מריה, האגם הקטן, העיירה פומנה.