מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד

מלקולם השלישי (Malcolm III), נולד ב-1031 ונפטר ב-13 בנובמבר 1093. כונה "הצ'יף הגדול" וכיהן כמלך סקוטלנד מ-1058 ועד מותו ב-1093.

אביו, דאנקן הראשון, נרצח ב-15 באוגוסט 1040 על ידי מקבת'. מלקולם היה אז ילד כבן תשע. זמן קצר לאחר הרצח נשלח יחד עם אחיו דונלד השלישי לאנגליה. יש שתי גרסאות לגבי מקום חינוכו: בחצר אדוארד המודה, מלך אנגליה (Edward the Confessor), או בחצרו של ת'ורפין סיגורדסון, רוזן אורקני (אציל מאזור האיים).

ב-15 באוגוסט 1057, לפי המקורות, מלקולם הרג את מקבת' באברדינשייר, שבאזור שנזכר בטקסט כ"צפון אירלנד". לאחר מכן הוכתר לולאך, בנו החורג של מקבת', ב-8 בספטמבר 1057. מלקולם רצח את לולאך ב-23 באפריל 1058, והושבע למלך יומיים לאחר מכן.

לאחר מות ת'ורפין ב-1065 נשא מלקולם את אלמנתו, אינגיביורג פינסדוטר. להם נולד, בין השאר, דאנקן השני. בשנת 1068 קלט מלקולם קבוצת גולים אנגלים שברחו עם עליית ויליאם הראשון לשלטון. ביניהם הייתה מרגרט, שלימים הייתה אשתו.

בסביבות 1069 מתה אינגיביורג, ומלקולם התחתן עם מרגרט, שהוכרה לאחר מותה כמרגרט הקדושה (אישה שהוכרזה כקדושה בכנסייה). מנישואיהם נולדו שלושה בנים שהיו מלכים בסקוטלנד: אדגר, אלכסנדר הראשון ודייוויד הראשון. גם נולדו שתי בנות חשובות: מטילדה, שנישאה להנרי הראשון מלך אנגליה, ומרי, שהתחתנה עם יוסטס השלישי, רוזן בולון.

יש טענות לגבי מוצא אמו: כמה מקורות קושרים אותה לסיווארד, רוזן נורת'מבריה (אזור בצפון אנגליה), אך חוסר התאמת זמנים גרם להסתייגויות ומקורות אחרים מניחים שהיא הייתה אחותו של סיווארד.

מלקולם נלחם פעמים רבות נגד ממלכת אנגליה ומלכיה, ובכלל זה מול ויליאם השני, בניסיון לכבוש את נורת'מבריה (אזור בצפון אנגליה), אך לא הצליח להשיג זאת.

בעודו בדרכו צפונה עם בנו אדוארד, נפל מלקולם למארב (התקפה פתאומית) של רוברט דה מובריי, רוזן נורת'מבריה, ליד אלנוויק שבאנגליה, ב-13 בנובמבר 1093. מלקולם ואדוארד נהרגו. המלכה מרגרט מתה תשעה ימים לאחר מכן, מדביר צער על מותם. גופתו של מלקולם הובאה לטינמות' שבאנגליה ונקברה שם.

מלקולם מוזכר במחזה "מקבת'" של ויליאם שייקספיר. במחזה הוא מוצג כאדם בוגר, אף על פי שבמציאות היה ילד בתקופת מות אביו.

מלקולם השלישי נולד ב-1031 ומת ב-13 בנובמבר 1093. הוא היה מלך סקוטלנד מ-1058 עד 1093.

אביו, דאנקן, נרצח ב-1040 על ידי מקבת'. מלקולם היה ילד אז, כבן תשע. שלחו אותו לאנגליה עם אחיו. הוא גדל שם או אצל אדוארד המלך, או אצל ת'ורפין רוזן אורקני (רוזן = אציל).

ב-1057 מלקולם הרג את מקבת' לפי המקורות. אחר כך שלט לולאך זמן קצר. מלקולם הרג גם אותו ב-1058 והפך למלך.

ב-1065 נשא מלקולם את אלמנת ת'ורפין, אינגיביורג. להם נולד דאנקן השני. ב-1068 קלט מלקולם גולים אנגלים. אחת מהם הייתה מרגרט. אחרי שמתת אינגיביורג, מלקולם נישא למרגרט. מרגרט הוכרה לאחר מותה כקדושה (אישה מיוחדת בכנסייה).

לזוג נולדו שלושה בנים שהיו מלכים: אדגר, אלכסנדר ודייוויד. גם נולדו להן שתי בנות. מטילדה נישאה למלך אנגליה.

ב-13 בנובמבר 1093 מלקולם נפגע במארב (התקפה פתאומית) ליד אלנוויק שבאנגליה. גם בנו אדוארד נהרג שם. המלכה מרגרט נפטרה תשעה ימים אחרי שבשמעה על כך. מלקולם נקבר בטינמות'.

שייקספיר הזכיר את מלקולם במחזה "מקבת'". במחזה הוא מוצג כאדם בוגר, אבל בפועל הוא היה ילד כשהאירועים התחילו.