ממלכת אימרתי

ממלכת אימרתי (בגאורגית: იმერეთის სამეფო) הייתה מונרכיה נוצרית במערב גאורגיה. היא נוסדה ב-1455 על ידי ענף של בית בגרטיוני, כשממלכת גאורגיה התפרקה לשלוש ממלכות. לפני כן אימרתי הייתה דוכסות בתוך ממלכת גאורגיה. במשך שנים היא חיה תחת השפעה או לחץ של המונגולים, ולפעמים הייתה מדינת חסות שלהם. חסות פירושה שמדינה חזקה שולטת באופן חלקי במדינה חלשה יותר.

לאחר מותה של המלכה רוסודאן ב-1245, גאורגיה הייתה תחת שלטון מונגולי. ח'אן הוא מנהיג מונגולי, ולפעמים הוא אישר מי יהיה המלך. באותה תקופה הוצעו שני מועמדים בשם דוד למלוכה. הממלכה התפצלה למזרח ומערב, ודוד נארין שלט במערב לאחר שנמלט לאימרתי ב-1249. בשנת 1260 ההתפרקות הפכה רשמית. מעשיות אלה הראו את המתח בין אצולה מקומית לבין השליטה החיצונית.

ב-1330 כבש מלך כארתלי את אימרתי, והתקיימו תקופות שבהן היא חזרה להיות חלק מהממלכה המאוחדת. בין השאר זה קרה בזמנים כמו 1330, 1387 ו-1412, 1446. בשנים 1386, 1403 פלש טימור לנג לאזור, מה שהגביר את חוסר היציבות. במהלך המאה ה-15 התחזקו סכסוכים בין כוחות גאורגים, פרסיים וטורקיים, וההתפרקות הסופית של ממלכת גאורגיה קורתה ב-1490. סביב 1491 נוצרו נסיכויות חדשות כמו מגרליה וגוריה. בין 1651 ל-1661 התחלקה אימרתי לארבע יחידות מנהליות (רצ'ה, ארגוותי, קיסה, אוקריבה-לצ'חומי). בסביבות 1665 נפרשה נסיכות אבחזיה, וסְוָאנֶטי נפרדה בערך ב-1750. לבסוף אימרתי סופחה לרוסיה ב-1810.

ממלכת אימרתי הייתה ממלכה במערב גאורגיה. היא הוקמה ב-1455 על ידי ענף של בית בגרטיוני. קודם לכן היא הייתה חלק מממלכה גדולה יותר.

בשנת 1245 מתה המלכה רוסודאן. אז המונגולים שלטו בחלקים מגאורגיה. מונגולים הם קבוצת כובשים ממזרח. היו שני אנשים בשם דוד שהתחרו על המלוכה. אחד מהם ברח לאימרתי ב-1249 ונשאר שם.

ב-1330 אימרתי נכבשה וחזרה להתאחד מדי פעם עם שאר גאורגיה. בשנים 1386, 1403 פלש המצביא טימור לנג. מאוחר יותר גאורגיה התפרקה סופית ב-1490. אז נוצרו נסיכויות חדשות. בסוף, בשנת 1810, רוסיה סיפחה את אימרתי.