ממלכת רומניה

ממלכת רומניה הוקמה באמצע המאה ה-19 והתקיימה עד 1947, אז הוכרזה רפובליקה (מדינה בלי מלך).

בשנת 1856 התקיימה בפריז ועידת שלום לאחר מלחמת קרים. שם הוצע לאחד את הנסיכויות (אזורי שלטון) מונטניה ומולדובה תחת שושלת זרה, כדי למנוע חיכוכים בין התושבים.
ב-1859 בחרו האסיפות המכוננות (כינוסים שקיבלו החלטות חשובות) את אלכסנדרו יואן קוזה לשליט בשתי הנסיכויות, וכך הן איחדו למעשה את עצמן.
ב-1866 הודח קוזה והוחלט להביא נסיך זר. ב-10 במאי 1866 הגיע קרול לודוביק מבית הוהנצולרן-זיגמרינגן, נשבע והוכרז כדומניטור. ב-29 ביוני 1866 פורסמה חוקה חדשה שסידרה את הממלכה הפרלמנטרית (מדינה עם מלך אך גם פרלמנט נבחר).
קרול נישא לאליסאבטה ב-1869. בתם מריה נולדה ב-1870 ונפטרה בילדותה. בשנת 1878 הכירה הקהילה הבינלאומית בעצמאות רומניה, וב-10 במאי 1881 הוכרזה רומניה כמונרכיה (מדינה בראשות מלך) כשהמלך קרול הראשון הוא המלך הראשון.

ב-1889 הוכרז פרדיננד כיורש העצר. בעקבות מותו של קרול ב-1914 הוכתר פרדיננד למלך. פרדיננד נשא ב-1892 את מריה מאדינבורג; לזוג נולדו ילדים, ביניהם קרול הבן (לימים קרול השני).
לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחו לרומניה שטחים נרחבים, בעיקר טרנסילבניה, בוקובינה ובסרביה. רומניה לפני ההתרחבות כונתה הרגאט, ואחריה כונתה "רומניה הגדולה". ב-15 באוקטובר 1922 הוכתרו פרדיננד ומריה כמלכי רומניה הגדולה.

הנסיך קרול ויתר על הזכויות המלכותיות מספר פעמים. ב-1927, עם מותו של פרדיננד, הוכתר בנו הקטן מיכאי כמלך. הוקמה מועצה מייעצת שפעלה בשמו עד שיגיע לבגרות.

ב-1930 חזר קרול והשתלט על השלטון. ב-1938 ביטל את החוקה והכריז על דיקטטורה מלכותית (שלטון ריכוזי של המלך).
בתקופת מלחמת העולם השנייה ויתרה רומניה על חלקים משטחה בלחצים חיצוניים. השלטון עבר למעשה לידיו של הגנרל יון אנטונסקו, שהנהיג משטר צבאי וברית עם גרמניה הנאצית ונכנס למלחמה נגד ברית המועצות. המלך מיכאי התנגד למלחמה.
לאחר נכשלות גרמניה, מיכאי ניהל מגעים סודיים עם בעלות הברית. כשהכוחות הסובייטיים חצו את הגבול וסירובו של אנטונסקו להיכנע, הדיח אותו מיכאי והקים ממשלה צבאית זמנית. רומניה החליפה צד והחלה להילחם נגד גרמניה.
בתנאים של לחצים סובייטיים הוקם בסופו של דבר ממשל פרו-קומוניסטי בראשות פטרו גרוזה. המלחמה על הכוח בין המלך והמפלגות הדמוקרטיות לבין הממשלה המשיכה עד שנעשו מעצרים ופעולות אלימות נגד תומכי המלך ב-1945.

בסוף דצמבר 1947 אולץ מיכאי לוותר על המלוכה ויצא לגלות. רומניה הוכרזה כרפובליקה העםית.
מיכאי עבר תחילה לאנגליה ואחר כך התיישב בשווייץ.

התואר הרשמי של המלכים בין 1881, 1947 היה "מלך הרומנים". בשפה היומיומית שגור גם התואר "מלך רומניה".

ממלכת רומניה נוצרה במאה ה-19 והחזיקה מעמד עד 1947.

בשנת 1859 התאחדו שתי נסיכויות (אזור קטן עם שליט) בשם מונטניה ומולדובה. הם בחרו את אלכסנדרו יואן קוזה כמנהיג משותף.
ב-1866 הודח קוזה והביאו נסיך זר בשם קרול. ב-1866 נחתמה חוקה חדשה. חוקה היא חוק גדול שמסדיר את הנהגת המדינה.
ב-1881 רומניה הוכרזה כמלוכה (מדינה עם מלך) וקרול הפך למלך.

פרדיננד הפך ליורש ולמלך ב-1914. אחרי מלחמת העולם הראשונה נוספו לרומניה שטחים חדשים.

כשפרדיננד נפטר, הקטין מיכאי הוכתר למלך ב-1927. היה לו מועצת ידידים שניהלה דברים בשמו.

בשנות ה-30 קרול חזר ושלט. ב-1938 הוא ביטל את החוקה ושלט ביד חזקה.
במלחמת העולם השנייה רומניה איבדה חלקים מאדמותיה. לאחר מכן המצב הפוליטי התחלף באופן קשה.

ב-1947 הוצא המלך מיכאי לגלות. רומניה הפכה לרפובליקה (מדינה בלי מלך).

המלכים קראו לעצמם "מלך הרומנים". אנשים גם אמרו לפעמים "מלך רומניה".