ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה בגלות

לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה בתחילת 1921, ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה עזבה את הארץ והמשיכה לפעול בגלות כ"הממשלה הלאומית של גאורגיה". מנהיג הממשל הגולה היה נואה ז'ורדניה. "ממשלה גולה" פירושו ממשל שפועל מחוץ למדינה שלו.

ב-18 במרץ 1921, במושב האספה המכוננת בבתומי, נבחרה הממשלה הגולה. באותו יום עלו חברי הממשלה והמלווים על אוניית "ארנסט רנאן" והפליגו לאיסטנבול, ומשם לצרפת. הם רכשו 50 דונם ליד טירה קטנה בלאוויל-סור-אורג, עיירה ליד פריז, והכריזו על המקום כמקום מושבם הרשמי. למרות מצוקה כלכלית, הם שמרו על קשרים קרובים עם המפלגה המנשביקית וארגונים אנטי-סובייטים בגאורגיה.

הממשלה הגולה תמכה בוועדה לעצמאות גאורגיה, גוף בין-מפלגי שנאבק במשטר הבולשביקי. היא עודדה את מרד אוגוסט 1924. כמה אישים של הממשל חזרו בחשאי לגאורגיה לפני המרד. הם נעצרו והוצאו להורג בידי הצ'קה, המשטרה החשאית של המשטר הסובייטי. (צ'קה היא שמה של המשטרה החשאית הסובייטית בשנים ההן.)

הממשלה הגולה ניסתה להשיג תמיכה בינלאומית. היא שלחה מזכרים לבריטניה, צרפת, איטליה ולחבר הלאומים, הארגון הבינלאומי של מדינות אז. בין השנים 1922, 1924 אימץ חבר הלאומים שתי החלטות שתמכו בריבונות הגאורגית, אך תקוות לסיוע ממשי נבלמו. כמה מהגולים בולטים מתו בגלות: קרלו צ'חיידזה התאבד ב-1926, ונואה רמישוילי נרצח על ידי מרגל סובייטי ב-1930.

כמה מדינות הכירו בממשלה הגולה: למשל ליבריה ומקסיקו. בלגיה, בריטניה, צרפת ופולין הכירו בה מדי פעם כ"הממשלה הלגיטימית של גאורגיה". הממשלה הגולה שמרה על נציגות בפריז עד 1933. סגירתה נבעה מהסכם אי-התקפה צרפתי, סובייטי מ-29 בנובמבר 1932. הוועד הבינלאומי לעניין גאורגיה, שהוקם ב-1924 בראשות העיתונאי ג'ין מרטין, ניסה להיאבק בהצטרפות ברית המועצות לחבר הלאומים, אך הסובייטים נכנסו לחבר הלאומים ב-1934. מאז דעכו פעילות הממשלה הגולה ויעילותה פחתה.

בשנת 1921 פלשו החיילים הסובייטים לגאורגיה. הממשלה עזבה את הארץ וחיה בגלות. בגלות means שהם ממשיכים לנהל את המדינה מרחוק.

הממשלה בראשות נואה ז'ורדניה הפליגה לאיסטנבול ומשם לצרפת. הם קנו מקום קטן ליד פריז, בלאוויל-סור-אורג, ושם גרו. היה להם מעט כסף, אך הם שמרו על קשר עם אוהדים בגאורגיה.

הם תמכו בקבוצה שנאבקה לשמור על עצמאות גאורגיה. בשנת 1924 נערך מרד קטן. כמה מי שהחזרו הביתה נתפסו ונפטרו.

הממשלה הגולה ביקשה עזרה ממדינות אחרות ומהחבר הלאומים. כמה מדינות, כמו ליבריה ומקסיקו, הכירו בה. ב-1933 נסגרה הנציגות בפריז אחרי הסכם בין צרפת לסובייטים. הוועד הבינלאומי לעניין גאורגיה ניסה לעזור, אבל בסופו של דבר הסובייטים הצטרפו לחבר הלאומים ב-1934.