ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל ה‑16 בראשות גולדה מאיר כיהנה מ‑10 במרץ עד 3 ביוני 1974. זו הייתה תקופת הכהונה הקצרה ביותר בממשלות המדינה.

הממשלה הושבעה עם הכנסת השמינית. בבחירות לא נראתה תגובה ברורה מציבור שנפגע קשה במלחמת יום הכיפורים, כך לפחות חשבו מנהיגי המערך.

הממשלה הוקמה עם גולדה מאיר כראש הממשלה ומשה דיין כשר הביטחון. המינוי של דיין נתפס בעיני רבים כהמשך הסטטוס־קוו, למרות האירועים הקשים של המלחמה.

מחאת יחיד של מוטי אשכנזי מול משרדי הממשלה צמחה במהירות. אשכנזי דרש נטילת אחריות והתפטרות דיין. אל המחאה הצטרפו שחרורים ממחזורי מילואים ובני ציבור אחרים, והלחץ על הממשלה גדל.

המחדל, הכישלון המודיעיני והביצועי שאיפשר את פרוץ המלחמה, הוביל להקמת ועדת חקירה, ועדת אגרנט. בדו"ח הביניים, שפורסם ב‑1 באפריל 1974, הוטלה אחריות כבדה על הדרג הצבאי: רמטכ"ל דוד אלעזר (הראשון לציון של הצבא), ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא (ראש אגף המודיעין), ואלוף פיקוד הדרום שמואל גונן. המנדט של הוועדה מנע חקירה של הדרג המדיני.
להמון נראה כי הדו"ח מטיל את מלוא האשמה על הצבא ומפנה את ההאשמות מן המנהיגות המדינית. הסיסמה הפופולרית תיארה זאת כך: "זרקו את דדו לכלבים", כלומר הטילו את האחריות על הרמטכ"ל בלבד.

בעוד שהוועדה לא מצאה אחריות אישית של ראש הממשלה גולדה מאיר או שר הביטחון משה דיין, המחאות המשיכו. משה דיין הודיע שאינו מוכן לשאת לבד בתוצאות, ובסופו של דבר התפטרה כל הממשלה. גולדה מאיר הגישה את התפטרותה לנשיא אפרים קציר ב‑11 באפריל 1974.

הממשלה הייתה קואליציונית וכללה מספר מפלגות מרכזיות. יחסי הכוחות והדרישות הפוליטיות השפיעו על הרכב השרים.

הממשלה כללה 22 שרים, חמשה יותר מהממשלה הקודמת. הגידול נבע בין היתר מדרישת המפד"ל להגדלת נציגותה. כמה מנויים סירבו או התפטרו, ובסיום הכהונה היו שינויים בהרכב.
מתוך 22 שרים, 15 המשיכו מממשלות קודמות ו‑7 כיהנו לראשונה. בין השמות הבולטים היו גולדה מאיר, משה דיין, יצחק רבין ושמעון פרס.

במהלך כהונת הממשלה התרחשו חילופי שרים והתפטרויות, כחלק מהמתחים הפוליטיים אחרי המלחמה.

ממשלת ישראל ה‑16 הונהגה על ידי גולדה מאיר. היא עבדה מ‑10 במרץ עד 3 ביוני 1974. זו הייתה ממשלה קצרה מאוד.

הממשלה הושבעה עם הכנסת השמינית. רבים מהאזרחים היו מודאגים אחרי מלחמת יום הכיפורים.

גולדה מאיר הפכה לראש הממשלה. משה דיין היה שר הביטחון. לא כולם היו מרוצים מהמינוי הזה.

אדם בשם מוטי אשכנזי יצא למחות מול משרדי הממשלה. הוא דרש שאנשים ייקחו אחריות. גם חיילים משוחררים הצטרפו למחאה.

נוצרה ועדת חקירה שנקראת ועדת אגרנט. היא חקרה למה המודיעין והצבא לא הכינו את המדינה למלחמה. בדו"ח חודש אפריל האשימו את ראשי הצבא, לא את ראשי הממשלה. אנשים חשבו שזה לא הוגן. הם המשיכו להפגין.
בסוף, בגלל הלחץ הציבורי, הממשלה התפטרה. גולדה מאיר הודיעה על התפטרותה ב‑11 באפריל.

הממשלה כללה מפלגות שונות ועשרות שרים.

היו 22 שרים בממשלה. זה חמשה שרים יותר מאשר קודם.
כמה שרים היו מנוסים. אחרים כיהנו לראשונה.

במהלך הזמן היו שינויים שרים והתפטרויות.