ממשק משתמש

מִמְשַׁק מִשְׁתַּמֵּשׁ (User Interface, UI) הוא החלק של מערכת שנחשף למשתמש ושדרכו מתבצע הקשר בינו לבין המערכת. "מערכת" כאן יכולה להיות תוכנה, מכונה או כלי פיזי.

המושג "ממשק" מקורו בהנדסת מערכות. לצד ממשק המשתמש קיימים "ממשק הסביבה", חלקים שהסביבה משפיעה עליהם, ו"ממשק המשימה", החלק שמבצע את המשימה העיקרית. לדוגמה, במכונית: ההגה והדוושות הם חלק מממשק המשתמש, הצמיגים הם ממשק הפעולה, וחלקים החשופים לתנאי מזג האוויר הם ממשק הסביבה.

המהפכה התעשייתית הובילה לייצור המוני של חלקים זהים. זה איפשר החלפה קלה של חלקים והביא לצורך בהכללות ובמושגים כמו "ממשק משתמש". בשנות ה-70 הופיע מצב שבו מכשירים יצאו לשוק כהכנה לתוספות שרוכשים בנפרד, ולכן נאלצו להגדיר קבוצות חלקים.

עיצוב ממשק המשתמש הפך למקצוע שכולל מומחים בפסיכולוגיה, הנדסת אנוש, מחשוב ועיצוב גרפי. בתהליך העיצוב בונים אב־טיפוס ועורכים ניסויים כדי לוודא שהממשק ידידותי, נגיש ויעיל.

הרבה פתרונות נגישות מקשרים בין משתמש עם לקות לממשק שאינו נגיש לו. דוגמאות הן מקל הקלדה (מקל מיוחד לעזרה בהקלדה) ומדפסת ברייל למחשב. יש גם שינויים כלליים שנועדו להקל על כולם, כמו סימני ברייל ופלט קולי במעלית.

ממשק מכני הוא כל החלקים שהאדם משתמש בהם ישירות. למשל: ידית אחיזה והדק בקנקן, כפתורים ומחוגים במכונת כביסה, ושלט רחוק בטלוויזיה. במכונית הממשק מכיל סוגים רבים של בקרים שלרוב צריך ללמוד אותם.

בעבר היו ממשקים טקסטואליים וממשקי שורת פקודה. מאז סוף שנות ה-80 הפכו נפוצים הממשקים הגרפיים (GUI, Graphical User Interface), הכוללים תמונות וצלמיות. הממשק הגרפי עם עכבר התפתח בזירוקס פארק (Xerox PARC), והגיע למחשבי מקינטוש. הפופולריות הרחבה הגיעה עם מערכת Windows של מיקרוסופט.

העיצוב נעשה לפי שיקולים פונקציונליים, איך המשתמש ישלים את משימותיו בנוחות וביעילות. יש גם שיקולים שיווקיים, כדי שהמוצר יהיה אטרקטיבי ומבדל מהמתחרים. דוגמה שמשלבת שניהם היא עיצוב בקבוק הקוקה־קולה, שמאפשר אחיזה נוחה ומהווה סמל מסחרי.

ממשקי תוכנה לעיתים ניתנים להתאמה אישית. משתמש יכול לשנות גודל גופן, צבעים וסמלים. שינויים אלה נשמרים בפרופיל המשתמש. וריאציות חזותיות של ממשק נקראות "מעטפת" (Skin), והן משנות את העיצוב בלי לשנות את הפונקציות.

ממשק משתמש (User Interface, UI) הוא החלק במכשיר שאנחנו רואים ומפעילים. זה מה שמאפשר לנו לדבר עם המכשיר.

יש גם "ממשק סביבה", חלקים שהסביבה משפיעה עליהם. ויש "ממשק משימה", החלק שעושה את העבודה העיקרית. בדוגמה של מכונית: ההגה הוא ממשק משתמש, והצמיגים עושים את העבודה.

פעם כל מכשיר היה שונה. המהפכה התעשייתית אפשרה לייצר חלקים זהים להרבה מכשירים. אז החלו לדבר על חלקים של מכשירים ועל ממשקים.

ממשק מכני הוא מה שאוחזים ומלחצים. לדוגמה: כפתורים במכונת כביסה, שלט רחוק וטורים במכונית.

מחשבים התחילו עם ממשקים של טקסט. אחר כך הגיעו ממשקים גרפיים (GUI) עם אייקונים ועכבר. רעיונות חשובים לפיתוח הופיעו בזירוקס פארק. אחר כך הגיעו ה־Macintosh וה־Windows.

מעצבים חושבים איך להקל על המשתמש ולעשות את המכשיר מושך. דוגמה פופולרית היא בקבוק הקוקה־קולה. הממשק יכול להיות גם מותאם אישית, כמו שינוי גודל 글font וצבעים. יש גם ציוד שמסייע לאנשים עם לקות, כמו מקל הקלדה ומדפסת ברייל.