מנגנון זרימת האוויר (Airstream mechanism), שנקרא גם חניכה, הוא האופן שבו נוצרת תנועת האוויר במערכת הקול. האיבר שמווסת את תנועת האוויר נקרא החונך. החונך יכול להיות הריאות, הגרון או הווילון (חך רך).
מנגנוני חניכה נחלקים לשני סוגים לפי כיוון הלחץ: חניכה מחוצנת (לחץ חיובי שמדחף אוויר החוצה) וחניכה מפונמת (לחץ שלילי ששואב אוויר פנימה). הגאים שנוצרים בלחץ חיובי נקראים מחוצנים; אלה שנוצרים ב יניקה נקראים מפונמים.
החניכה הריאתית מתחילה בריאות. ברוב השפות כל ההגאים והתנועות נוצרים במנגנון זה. רוב העיצורים והרוב המוחלט של התנועות הם ריאתיים מחוצנים.
החניכה הגרונית מתחילה בגרון. מאחר שהחללים מעל הגרון קטנים יותר מהריאות, קשה להפיק עיצורים מקורבים או תנועות (כמו תנועות דומות לתנועות שירה) בחניכה זו. בביצוע מחוצן גרוני מונמכת פיקת הגרון וננעלים מיתרי הקול; לאחר חסימה בחלל הפה מעלה הגרון את הלחץ מאחורי הסתימה. בביצוע מפונם הגרוני הגרון מונמך לאחר החסימה וכך נוצר לחץ שלילי שמושך אוויר פנימה.
החניכה הווילונית מתחילה בחך הרך (הווילון). סוגים של עיצורים וילוניים-מפונמים נקראים מצוצים; דוגמה בולטת היא צקצוק לשון, שמשמש לעתים לביטוי עצב או רגש בשפות רבות. בחניכה וילונית יוצרים תחילה חסימה קדמית בפה. אז גב הלשון מתקרב לווילון ונע אחורה, מה שיוצר לחץ שלילי מאחורי החסימה. כשנפתחות החסימות, האוויר נכנס פנימה.
לא ניתן להפיק בחניכה וילונית עיצורים סדקיים (חוככים), אפיגלוטיים, לועיים או ענבליים, כי בסיסי החיתוך שלהם נמצאים מאחורי נקודת החניכה. גם בגלל נפח האוויר הקטן שזמין לחניכה וילונית, היגוי של חוככים ומקורבים כמעט בלתי אפשרי. מאחר שהחניכה הווילונית מתבצעת מעל מיתרי הקול, ניתן לייצר בה רק עיצורים אטומים (סותמים).
מנגנון זרימת האוויר (איך שהאוויר זז במערכת הקול) נקרא חניכה. החונך הוא האיבר ששולח או עוצר את האוויר. החונך יכול להיות הריאות (איבר הנשימה), הגרון (אזור בגרון) או הווילון (החלק הרך בגג הפה).
יש שני סוגים של חניכה: מחוצנת, דוחפת אוויר החוצה, ומפונמת, שואבת אוויר פנימה.
חניכה ריאתית מתחילה בריאות. רוב הצלילים שאנו מדברים נוצרים כך.
חניכה גרונית מתחילה בגרון. בחניכה זו אין מקום גדול לאוויר, לכן קשה לעשות צלילים חלקים כמו בתנועות. כדי לדחוף אוויר החוצה מורידים ואז מרים את הגרון; כדי לשאוב אוויר מראים את התנועה ההפוכה.
חניכה וילונית מתחילה בחך הרך. יש צלילים שנראים כמו מציצה, נקראים מצוצים. צקצוק לשון הוא דוגמה. פרשי סוסים משתמשים לעתים בעיצור דומה כדי להאיץ סוסים.
בחניכה הווילונית מייצרים חסימה קדמית בפה, ואז גב הלשון מתקרב לווילון ונע אחורנית. כך נוצרו מצבי יניקה. בחניכה זו אפשר רק צלילים סגורים (סותמים).
תגובות גולשים