מנהלת העם הוקמה ב־12 באפריל 1948 על ידי הוועד הפועל הציוני. היא הייתה הקבינט, קבוצה קטנה של מנהיגים, שאחראית על ענייני היישוב וניהול המערכה הצבאית בשלבי התחלה של מלחמת העצמאות.
במנהלת היו 13 חברים. יושב הראש היה דוד בן-גוריון. בין החברים הבולטים היו משה שרת ואליעזר קפלן. הם נבחרו מתוך מועצת העם בת 37 חברים, שקמה כדי להחליף את השלטון הבריטי בארץ המנדטורית.
בשונה מהמועצה, במנהלת לא היו נציגים קומוניסטים או רוויזיוניסטים. הישיבה הראשונה נערכה ב־18 באפריל 1948 בבית קק"ל בתל אביב. שם התקיימו כל הישיבות עד תום המנדט הבריטי ב־14 במאי.
בישיבה של 26 באפריל חולקו התיקים: בן-גוריון כיהן גם כשר הביטחון, משה שרת כשר החוץ ואליעזר קפלן כשר הכספים.
ב־12 במאי נדונה הצעת מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ורג' מרשל, לדחיית ההכרזה ולמתן הפוגה של שלושה חודשים. ההצעה נדחתה וההכרזה על "מדינת ישראל" התקיימה ב־14 במאי בטקס במוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), אליו נשלחו הזמנות סודיות יום לפני הטקס.
הפרוטוקול של הישיבות אבד, ולכן היסטוריונים חלוקים לגבי פרטי ההצבעות. לפי עדות אחת ההכרזה עברה בלחצו של בן-גוריון ברוב של קול אחד. אחרים טוענים שההצבעה הייתה על גבולות המדינה ולא על עצם ההכרזה.
במגילת העצמאות שקרא דוד בן-גוריון הוכרז כי מנהלת העם תהפוך לממשלה הזמנית ומועצת העם למועצת המדינה הזמנית.
מנהלת העם נוצרה ב־12 באפריל 1948. היא הייתה קבינט. קבינט = קבוצה קטנה של מנהיגים שמקבלת החלטות.
תפקידה היה לנהל את ענייני היישוב ולהוביל את המלחמה שקשורה בהקמת המדינה.
היו בה 13 חברים. יושב הראש היה דוד בן-גוריון.
הישיבה הראשונה הייתה ב־18 באפריל בבית קק"ל בתל אביב. שם התקיימו הישיבות עד 14 במאי.
ב־26 באפריל קיבלו החלטות על תפקידים חשובים: בן-גוריון היה שר הביטחון, משה שרת שר החוץ, ואליעזר קפלן שר הכספים.
הציעו דחייה והפוגה לשלושה חודשים, אבל ההצעה נדחתה.
ההכרזה על מדינת ישראל הייתה ב־14 במאי במוזיאון תל אביב. אחרי זה מנהלת העם הפכה לממשלה זמנית.
תגובות גולשים