מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק (1787, 27.1.1859) היה מייסד חסידות קוצק ומנהיג חסידי בולט. כינו ihn בשם שמבטא את חריפותו ודרישות האמת שלו. אדמו"ר הוא ראש חבירה חסידית ומורה רוחני.

נולד בגוריי שבפולין. אביו היה מתנגד לחסידות. בצעירותו למד בזמושץ' ובישיבת החוזה מלובלין, והתקרב לחסידות. התקרבותו לאיך? בעיקר דרך לימוד ומפגשים עם גדולי החסידות.

נשא לאשה את גליקל בשנת 1806, והתיישב בטומשוב. לאחר מותו של רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש) נעשה לממלא מקומו בקרב תלמידים רבים. ב־1829 קבע את מושבו בקוצק, שם הוקמה חסידות קוצק.

תמך במרד הפולני של 1830 עם תלמידו רבי יצחק מאיר אלתר. אשתו הראשונה נפטרה ב־1837; נישא בשנית לחיה. ב־1838 התמוטט בטיש (טיש = סעודה או מפגש חסידי סביב הרבי) והתאשפז. במשך השנים הופיעו שמועות קשות עליו, אך עדויות ומחקרים מודרניים מטילים ספק במהימנותן.

נפטר בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859) ונקבר בקוצק. לאחר פטירתו רוב חסידיו הצטרפו להנהגתו של רבי יצחק מאיר אלטר, ומיעוט נשאר בקוצק אצל בנו רבי דוד.

בשמחת־תורה ה'ת"ר (1839) עזב תלמידו רבי מרדכי יוסף ליינר את החצר עם קבוצה. המחלוקת עסקה בעיקר בהתייחסות להמונים: האם לקרב אותם או לדרוש מחויבות קיצונית.

לאחר הפלג נותרו מתחים, וחלק מהחסידים שבהם חזרו וקיבלו מחילה מרבי מנחם מנדל.

מאותו ראשית החולי ועד פטירתו שהה רבו רוב הזמן בביתו, ומיעט לצאת. הכניסה אליו הייתה מוגבלת. נטשו אודותיו שמועות על התיישבות מוחלטת בחדרו; חסידיו הכחישו ודנו בעדויות שסותרות שקרים אלה.

לא השאיר כתבים מודפסים רבים; יש שמדברים על שריפת כתביו, ויש שאומרים שלא כתב כלל. תורותיו נאספו על ידי תלמידים ונכדים בספרים שונים, וכוללות אמרות קצרות ותובנות על אמת, מסירות ולמידה.

לא נהג להתפלל זמן רב בציבור. התפלל בחדר סמוך לבית המדרש והדגיש שהתפילה היא עניין שכלי, מחשבה והכרה, ולא רק התרגשות חיצונית.

הלך על קו דרמטי: שנא את הבינוניות ודרש אמת בלתי מתפשרת. העדיף מסירות וקונפליקט פנימי כדי להגיע לאמת. נקב־סף גבוה בלמידה ובהתנהגות. לעתים עמד בסתירות לחסידויות אחרות בגלל דרישותיו החריפות.

היה מעורב במינוי רבנים ובהשפעה על קהילות. בין השאר סייע במינויים בעיירות כגון גוסטינין, וקבע סמכויות רבניות בקוצק.

הביע חשש מהשפעת ההשכלה על הקהילה. ב־1852 הביע ספק אם יצליח רב שנקשר להשכלה להגן על הקהילה מפני חילון.

בעיצומה של תקופה שבה השלטון ניסח חוקים נגד לבוש יהודי, גישתו הייתה שלא להיכנס במרד קיצוני על עניין הלבוש. עם זאת הוא התנגד לקבל לבוש גויי, כמו כובע רוסי מסוים, מתוך חשש להידמות לעם הנוכר.

לרבי מנחם מנדל היו אלפי חסידים ורבים ממנהיגי הרבנים בפולין היו בין תלמידיו. שמות רבים נרשמו בספרי זיכרון וחקר.

היו לו ילדים משני נישואיו; חלקם המשיכו בחסידות קוצק.

רבי מנחם מנדל מקוצק (1787, 1859) ייסד את חסידות קוצק. אדמו"ר הוא מנהיג רוחני של חבורה חסידית.

הוא נולד בפולין ולמד בישיבות גדולות. התקרב לחסידות ונעשה מנהיג לאחר מות מורהו, רבי יעקב יצחק מפשיסחא.

נישא וטיפל בתלמידיו. קבע את ביתו בקוצק. תמך במרד פולני ב־1830. נפטר ונקבר בקוצק.

תלמיד חשוב שלו, רבי מרדכי יוסף, עזב עם חסידים. השאלה היתה איך להתייחס להמון חסידים.

אחרי שחלה נשאר הרבה בבית. רק מקורבים הורשו לראותו לעיתים.

היה תלמיד חריף ודרש אמת קשה. אהב ללמוד שיטות עמוקות. התפלל באופן שקט והדגיש מחשבה בתפילה.

שנאת הבינוניות והדרישה לאמת היו מרכז דרכו. הוא דרש מסירות גדולה ותכליתיות מהחסידים.

כששלטונות ניסו לשנות את לבוש היהודים, הוא לא קרא למרד, אך סירב לחיקוי לבוש נוכר.

היו לו הרבה חסידים. חלקם הפכו לרבנים חשובים. היו לו ילדים משתי נשותיו.