מַסְכֵּת (בלועזית: סטטוסקופ) הוא כלי רפואי להאזנה לקולות פנימיים בגוף בלי לחדור לעור. משתמשים בו כדי לשמוע נשימה, רעשי לב ולעיתים להעריך לחץ דם.
השם הלטיני נוצר מיוונית: στήθος (חזה) ו-σκοπή (מביט). בעברית השם מקושר לפועל לְהַסְכִּית - להקשיב.
המסכת הומצא בשנת 1816 על ידי הרופא הצרפתי רנה לאנק. לפני כן רופאים הניחו את האוזן על חזה החולה. לאנק המציא צינור עץ חלול ודחף את השיטה קדימה. ישנה אגדה שהוא השתמש בעיתון מגולגל מתוך ביישנות בעת בדיקה של אישה. המצאתו הובילה לשיפורים ולשימוש רחב בבדיקות לב וריאות.
בתחילת התקופה המסכתים היו צינורות עץ ארוכים. מאוחר יותר פותחו מסכתים דו-אוזניים עם ראש מתכתי וגמישות גדולה יותר של הצינור. גם מודלים מיוחדים לזיהוי דופק עובר שימשו רופאות וגינקולוגים עד להתפתחות המוניטורים העובריים.
העיצוב המקובל מאז שנת 1960 כולל ראש האזנה עם שני צדדים: פעמון וממברנה (דיאפרגמה). הפעמון הוא מבנה פתוח שצליליו נמוכים יותר. הממברנה היא משטח דק שמקלוט תנודות במהירויות גבוהות יותר.
הראש מחובר לצינור יחיד שמוביל את הקולות אל שתי האוזניות. באמצעות שינוי מגע הראש בעור ניתן לשמוע צלילים בעוצמות ותדרים שונים.
יש גם מסכתים אלקטרוניים. הם ממירים את גלי הקול לאותות חשמליים שניתן להגביר, להקליט או להציג על מסך. רופאים יכולים לחבר חלק מהמערכות לטלפון חכם. למרות היתרונות, מסכתים אלקטרוניים עדיין לא נפוצים כמו האקוסטיים.
המסכת האקוסטי מורכב מדיאפרגמה (ממברנה עגולה ושטוחה), פעמון (חרוטי) וצינור חלול. הדיאפרגמה רגישה לצלילים בעלי תדר גבוה. הפעמון רגיש יותר לצלילים נמוכי תדר, כמו קולות לב עמוקים. קיימים גם ראשים עם מצב אחד שמשתנה לפי לחץ המופעל על העור.
מסכת אלקטרוני קולטת את הגלים האקוסטיים וממירה אותם לאותות חשמליים. שיטות המרה שונות: מיקרופון שמאחורי הממברנה, חיישנים פיאזו-אלקטריים וגלאי קיבולי זעיר. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות: חלק מהחיישנים מייצרים רעש רקע או משנים את צליל המקור. היתרון הבולט הוא היכולת להגביר, להקליט ולהעביר את הצליל.
אולטרסאונד דופלר (מסכת דופלר) משתמש בגלי קול בתדר גבוה כדי להעריך זרימת דם. מתמר מיוחד מוחזק על העור ומודד שינוי תדירות הקול שנגרם מתנועת הדם. בדיקה זו מדויקת יותר מזיהוי מסוים על ידי מסכת אקוסטי, והיא מסייעת בגילוי קרישי דם, חסימות בעורקים, פגמים בשסתומים ומומים מולדים בלב. בדיקה זו יכולה להחליף לעיתים תהליכים פולשניים.
בעזרת המסכת מאזינים לנשימה, לקולות הלב, לזרימת דם ולניעת גזים בבטן.
בהאזנה ללב בודקים עוצמה, קצב, קיומן של פעימות נוספות או נוכחות איוושה (מנוסח: רעש עקב זרימת דם לא תקינה). ממצאים יכולים להצביע על אי־ספיקת לב או ליקויים מבניים במסתמי הלב.
בהאזנה לריאות מבחינים בין נשימה תקינה לבין צלילים של פקעים (חרחורים או פצפוצים, כמו אורז שנקרא פקעים) וצפצופים שמופיעים בהתקפי אסתמה או ברונכיטיס.
בהאזנה לבטן ניתן לזהות פעילות מעי חזקה או היעדרה. פעילות יתר יכולה להיגרם מזיהומים, והיעדר פעילות עלול לרמוז לשיתוק זמני של המעיים או לחסימה.
האזנה לצוואר יכולה להראות היצרות בכלי דם או חיבורים לא תקינים בין עורקים לוורידים.
למרות שימושיותה, המסכת האקוסטי מוגבל בטווח התדרים שהוא מעביר. הוא מחזק בעיקר צלילים נמוכי תדר, מה שמועיל לשמיעת קולות לב, אך פחות מדויק בהשוואה למכשירים אחרים לשמיעת ריאות.
מַסְכֵּת (סטטוסקופ) הוא כלי שמאפשר לרופאים לשמוע קולות בתוך הגוף בלי לפתוח אותו. הוא עוזר לשמוע לב, נשימה ודם.
בשנת 1816 המציא הרופא רנה לאנק צינור עץ כדי להקשיב ללב ולריאות. לפני כן רופאים שמו את האוזן על החזה. לאנק אפילו השתמש בעיתון מגולגל בהתחלה.
למסכת יש שני צדדים בראש: פעמון ודיאפרגמה. דיאפרגמה (ממברנה) היא משטח דק. היא טובה לשמוע צלילים חדים. הפעמון טוב לשמוע צלילים עמוקים יותר.
הראש מחובר בצינור לאוזניים של הרופא. יש גם מסכתים אלקטרוניים שמגבירים ומקליטים צלילים. אפשר לחבר חלקם לטלפון.
מסכת דופלר הוא סוג של אולטרסאונד. הוא משתמש בקולות גבוהים כדי לראות ולשמוע זרימת דם. זה עוזר למצוא קרישי דם וחסימות בעורקים.
עם המסכת רופאים בודקים אם הלב פועם בקצב טוב. הם גם שומעים אם יש רעשים נוספים כמו איוושות.
בריאות הריאות נבדקת גם כן. יש צלילים כמו פצפוצים או צפצופים, שמופיעים במחלה או באסטמה.
בבטן מאזינים לתנועות המעיים. פעימות חזקות מראות שהמעיים פעילים. אם אין רעש, זה יכול להצביע על בעיה.
המסכת חשוב ופשוט. הוא עוזר לרופאים להבין מה קורה בגוף בלי לפגוע בו.
תגובות גולשים