מסרו

מסרו היא בירת לסוטו, על הגבול עם דרום אפריקה. בשנת 2004 התגוררו בה כ-180,000 איש, כמעט 10% מאוכלוסיית המדינה. רוב התושבים (כ-80%) נוצרים, וכ-20% שומרים על אמונות קדומות.

העיר נמצאת על נהר הקלדון, במחוז מסרו. הכלכלה המקומית נשענת בעיקר על ייצור נרות ושטיחים. השם "מסרו" בשפת המקומיים מצביע על "מקום אבן החול האדומה".

מסרו נוסדה ב-1869 כמחנה משטרתי בריטי. ראש שבט בסוטו, מושושאו הראשון, הכריז עליה כבירה באותה שנה. העיר שירתה כבירת הפרוטקטורט הבריטי (אזור שהיה תחת הגנה של מעצמה אחרת) בתקופות שונות במאה ה-19 וה-20, עד לעצמאות לסוטו ב-1966.

בתחילת המאה ה-20 הייתה מסרו יישוב קטן עם מבני מנהלה ושוק. לשכת המסחר הוקמה ב-1890, ועיתונים החלו להתפרסם בתחילת המאה. עד 1933 הותקנו עמודי תאורה ברחובות, וב-1949 שופרה אספקת המים.

לפני העצמאות הצמיחה הייתה איטית. לאחר 1966 העיר התרחבה משטח של כ-20 קמ"ר ל-138 קמ"ר. גם האוכלוסייה גדלה מ־20,000 ב-1966 ליותר מ-200,000 בסוף המאה ה-20. בשנת 1998 התרחשו מהומות שגרמו נזק רב, ותיקון הנזקים עלה כ-350 מיליון דולר.

בעיר שוכנת האוניברסיטה הלאומית של לסוטו.

במסרו נמצא נמל התעופה הבינלאומי מושושאו הראשון. במערב העיר יש מעבר גבול לדרום אפריקה.

מסרו היא עיר הבירה של לסוטו. היא ליד הגבול עם דרום אפריקה. בשנת 2004 גרו בה כ-180,000 אנשים.

העיר נמצאת על נהר הקלדון. שם העיר פירושו "מקום אבן החול האדומה". בעיר מייצרים הרבה נרות ושטיחים.

מסרו הוקמה ב-1869 כמחנה של הבריטים. מושושאו הראשון הפך אותה לבירה. פרוטקטורט (אזור שהיה תחת הגנה של מדינה אחרת) היה מצב שבו הבריטים שלטו חלקית.

העיר הייתה קטנה בתחילה. אחרי שסוטו קיבלה עצמאות ב-1966, העיר גדלה מאוד. האוכלוסייה עלתה מ-20,000 ליותר מ-200,000.

בשנת 1998 היו מהומות שגרמו נזק רב.

בעיר יש את האוניברסיטה הלאומית של לסוטו.

למסרו יש נמל תעופה בינלאומי. יש גם מעבר גבול לדרום אפריקה.