מעוז צור

''מעוז צור ישועתי'' הוא פיוט שחובר כנראה באשכנז בימי הביניים. נהוג לשירו בחנוכה, לעתים אחרי הדלקת הנרות. חלק נהגו לשיר אותו בשלמותו, אחרים רק את הבית הראשון ולעתים גם את החמישי. שם המחבר רמוז באקרוסטיכון (ראשי תיבות) של חמשת הבתים הראשונים כ"מרדכי"; זהותו המדויקת לא ברורה.

הבית הפותח מדבר על האל כמחסה ומבטיח ישועה ובניין בית המקדש. שורת הסיום שלו, "אז אגמור... חנוכת המזבח", משמשת כפזמון ומצביעה שתחילה שימש הפיוט לשירת חנוכה. לאחר מכן כל בית מתאר גלות אחרת בתולדות ישראל ואיך העם נושע מידי אויביו.

מבנה השורות והחריזה משלב מסורות ספרדיות ואשכנזיות. יש כאן משקל וחריזה שמזכירים שירה ספרדית, וחריזות המשך שנראות אשכנזיות. הצירוף ממקם את הפיוט במחצית השנייה של המאה ה-12 (או מעט מאוחר יותר), לפי חוקרים.

הפיוט נכתב ככל הנראה בגרמניה בימי צלבנים. חוקרים שונים הציעו מועדי חיבור בין המאה ה-12 לתחילת המאה ה-13. שמו המופיע באקרוסטיכון, "מרדכי", עורר הצעות לזהות המחבר: בין השמות שהוצעו ר' מרדכי בר הלל מנירנברג ור' מרדכי בן יצחק. לא קיימת הוכחה חד־משמעית לקביעה סופית.

המחרוזת השישית, שמתחילה ב"חשוף זרוע קדשך", מופיעה רק במקורות מאוחרים מהמאה ה-17. החוקרים נחלקים האם היא חלק מקורי או תוספת מאוחרת. הספק נובע גם מחשש לצנזורה נוצרית: בחלק מהמהדורות האירופיות הושמטו שורות שנראו מסוכנות בעיני השלטון הנוצרי.

הלחן המוכר ביותר מזוהה עם סגנון גרמני מהמאות ה-16, 17, והוא מזכיר כוראלים פרוטסטנטיים. חלופות תועדו אצל בנדטו מרצ'לו בוונציה מתחילת המאה ה-18. חוקרים מציגים גם קשרים לבוהמיה ולמנגינות יהודיות מקומיות. לאורך השנים הוצעו עיבודים חדשים, ומנונים חסידיים מקומיים (לברסלב, לעלוב ולחב"ד) פיתחו ניגונים משלהם.

הפיוט הפך למקור השראה לשירים פיוטיים אחרים וליצירות מוסיקליות. בין היתר חיבר יוסף קמינסקי וריאציות סימפוניות על הנושא ב-1942. נעמי שמר כתבה שיר בהשראת הפיוט אחרי אירועי מלחמה, והשיר בוצע ב-1971. לאחר טבח אוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" הוספו בתים מודרניים שנוגעים לאותם אירועים.

הפיוט נכנס למסורת הקהילתית בצורה שונה: קהילות תימן וקוצ'ין לא נהגו לומר אותו, ובקהילות מערב וגרמניה לעיתים הושמטה המחרוזת האחרונה. זאת דוגמה לאופן שבו טקסט דתי מתקבל, משתנה ומושפע מהיסטוריה פוליטית ומקהל.

''מעוז צור'' הוא שיר יהודי שמקובל לשיר בחנוכה אחרי הדלקת נרות. זה שיר ישן מאוד, שנכתב באירופה לפני מאות שנים.

הבית הראשון אומר שהקב"ה הוא המחסה שלנו. השורה האחרונה מדברת על חנוכת המזבח. אחר כך כל בית מספר על תקופה קשה בעבר של עם ישראל וכיצד הוא ניצל.

הפיוט מחבר בין סגנונות שירה שונים. זה מזכיר שירים ספרדיים וגם שירים מאשכנז.

מי שחיבר את השיר לא ידוע בוודאות. שמו מוסתר באקרוסטיכון (כלומר: האותיות הראשונות של הבתים יוצרות שם). ההשערות מציעות שם אחד של מרדכי, אבל לא בטוח מי זה.

חלק אחרון בשם "חשוף זרוע קדשך" מופיע רק במסמכים מאוחרים. יש חוקרים הסבורים שזה תוספת שנוספה מאוחר יותר.

יש כמה לחנים לשיר. אחד מוכר מאוד דומה לשירים גרמניים ישנים. במאות השנים האחרונות גם היו גרסאות חסידיות ולחנים חדשים.

השיר נתן רעיון למוזיקאים ולכותבים אחרים. אנשים כמו יוסף קמינסקי כתבו יצירות על הנושא. גם נעמי שמר קיבלה ממנו השראה וכתבה שיר. בשנים האחרונות הוסיפו אנשים בתים חדשים בעקבות אירועים קשים באוקטובר 2023.