"מעוף הדבורה" (או "זמזום הדבורה" ברוסית: Полёт шмеля) היא יצירה תזמורתית רומנטית של ניקולאי רימסקי‑קורסקוב. היא נכתבה כסיומה של המערכה השלישית באופרה "סיפורו של הצאר סלטאן" (1899, 1900), אך בדרך כלל מופיעה כפרטיטורה עצמאית.
היצירה מבוססת על אגדה מאת אלכסנדר פושקין. בסיפור מופיע נסיך מכושף, שמנסה להגיע אל אביו, הצאר, אחרי שהוצאו הוא ואימו לים כשהיו תינוקות.
הייחוד של היצירה הוא קו מלודי מהיר ו"כרומטי", כלומר תנועה בתווים בקרבה חשמלית של חצי טון, שמחקה את זמזום הדבורה. מוטיב זה חוזר שוב ושוב ומשתנה במקצת בכל חזרה. בנוסף מוזכרים לייטמוטיבים, רעיונות מוזיקליים שחוזרים ומייצגים דמות, כאן של הנסיך גווידון. הקו הכרומטי מהווה פיתוח של אחד הלייטמוטיבים, והלייטמוטיב השני משמש קטע ביניים בין החזרות.
היצירה עובדה לכלים וסגנונות רבים. בין העיבודים הידועים: פסנתר (עיבוד של רחמנינוב), כינור, צ'לו וגיטרה חשמלית עם תזמורת. קטעים ממנה נשמעו גם בסרטים, למשל בפסנתר בסרט "ניצוצות" ובעיבוד לחצוצרה ב"להרוג את ביל". ב־1988 להקת המטאל מנוואר הוציאה שיר שמבוסס על המנגינה בשם "Sting of the Bumblebee".
"מעוף הדבורה" היא יצירה מוזיקלית של המלחין ניקולאי רימסקי‑קורסקוב. היא נכתבה לסיום מערכה באופרה "סיפורו של הצאר סלטאן". הסיפור מבוסס על אגדה של אלכסנדר פושקין על נסיך שאמו והוא הושלכו בים כשהיו תינוקות.
המוזיקה חיקתה את זמזום הדבורה. יש בה קו מהיר ו"כרומטי", כלומר תווים שעוברים בצעדים קטנים. הקטע חוזר כמה פעמים, כל פעם מעט שונה. יש גם רעיון מוזיקלי שחוזר וקשור לנסיך. זה נקרא לייטמוטיב, רצף שמייצג דמות.
היצירה עובדה לכלים רבים, למשל לפסנתר על ידי רחמנינוב ולכינור. אפשר לשמוע קטעים ממנה בסרטים, כמו ב"ניצוצות" וב"להרוג את ביל".
תגובות גולשים