''מערבון ספגטי'' הוא השם לתת-סוגה של מערבונים שהופקו ברובם באיטליה בשנות ה-60. תת-סוגה פירושה קבוצה מיוחדת בתוך ז'אנר גדול. סרטים אלה התאפיינו בשפה האיטלקית, בתקציבים נמוכים ובצילום מינימליסטי ששבר מוסכמות של מערבונים קודמים. המונח שימש בתחילה בזלזול, אבל משנות ה-80 יש הערכה מחודשת כלפיהם.
הטרילוגיה המפורסמת ביותר היא של סרג'ו לאונה עם קלינט איסטווד: בעבור חופן דולרים (1964), בעבור חופן נוסף של דולרים (1965), בישראל נקרא גם "הצלפים", והטוב, הרע והמכוער (1966). אניו מוריקונה הלחין את הפסקולים, שנערכו לסימן היכר של הז'אנר. באופן יוצא דופן, "הטוב, הרע והמכוער" צולם בתקציב גבוה יחסית של כמיליון דולר והפך לאחד המערבונים המפורסמים בכל הזמנים.
עוד דוגמה בולטת היא ג'נגו של סרג'ו קורבוצ'י עם פרנקו נרו. בסרט הזה הדמות גררה אחריה ארון ובתוכו כלי ירייה, פרט שהפך לסמלי והשפיע על סרטים נוספים. בעקבות ג'נגו נוצר בסלנג העברי הביטוי "סרט חקלאי" או "מערבון חקלאי", שמשמעותו שיש בו הרבה הרוגים.
שחקנים איטלקיים ידועים בז'אנר כוללים את ג'וליאנו ג'מה (Day of Anger) ואת טרנס היל ובאד ספנסר, שהתפרסמו במערבונים קומיים כמו "קוראים לי טריניטי". רבים מהסרטים צולמו במדבר אלמריה בספרד, שנראה כמו קליפורניה, ולכן עלו נושאים כמו המהפכה המקסיקנית ושודדים מקסיקנים.
השם "מערבון ספגטי" קשר גם סרטים ונושאים אחרים לאוכל ולתרבות.
''מערבון ספגטי'' הוא סוג של מערבון. סוג (קבוצה של דברים דומים) זה הגיע מאיטליה בשנות ה-60. הרבה סרטים כאלה צולמו בשפה איטלקית. הם היו פשוטים יותר בצילום ויקרחו פחות כסף.
הסדרה הכי ידועה היא של סרג'ו לאונה עם השחקן קלינט איסטווד. שם הסרטים העיקריים הם בעבור חופן דולרים, בעבור חופן נוסף של דולרים, והטוב, הרע והמכוער. המוזיקה של אניו מוריקונה הפכה למזוהה עם הסרטים.
גם הסרט ג'נגו היה מפורסם. הדמות הראשית גררה איתה ארון מיוחד. אחרי הסרט אנשים קראו לסוגים מסוימים "סרט חקלאי", ביטוי שקשור לשפע של קרבות בסרט.
שחקנים אחרים מוכרים הם ג'וליאנו ג'מה, וטרנס היל ובאד ספנסר. רבים מהסרטים צולמו במדבר אלמריה בספרד. המדבר נראה כמו מקום בקליפורניה, ולכן בסרטים יש סיפורים על המהפכה המקסיקנית ושודדים על הגבול.
המילה "ספגטי" גם חיברה סרטים לנושאי אוכל.
תגובות גולשים