מערבל אותות

מערבל אותות או קונסולת מיקסינג (Mixing Console) הוא מכשיר שמסכם, מנתב ומשנה את עוצמת האותות הקוליים. המכשיר יכול לקבל אותות אנלוגיים או ספרתיים, ובסופו של התהליך האותות נאספים ליציאה אחת או למספר יציאות. משתמשים במערבלים באולפני הקלטה, בהופעות חיות, בשידורי רדיו, בעבודת פסקולים ובמערכות די ג'יי. דוגמה פשוטה לשימוש היא שילוב מספר מיקרופונים לערוץ שמע אחד. מספר הערוצים הנפוץ נמצא בדרך הכלל בחזקות של שניים (4, 8, 16, 32 וכו').

מערבל הוא מארז עם כניסות ויציאות. הכניסות מתחברות למיקרופונים, למעבדי צליל ולרמקולים. כל אות שמגיע נכנס לערוץ נפרד, ויש גם מערבלים עם כניסות סטריאו.

חומרות חיבור נפוצות הן XLR ו-PL במכשירים מקצועיים. במכשירים חצי‑מקצועיים נפוצים גם חיבורי RCA.

בכל ערוץ יש כלים לשליטה על האות:

• כפתור ה-Gain, ווסת עוצמת כניסה. ה-Gain שולט בהגברה של קדם־מגבר כדי להעלות אות חלש לעוצמת עבודה.

• כפתור ה-Pad, מוריד את עוצמת הכניסה בדרך כלל ב-20dB, כשהאות חזק מדי.

• כפתור ה-48V, שולח מתח פנטום של 48 וולט הנדרש למיקרופונים קיבוליים (קונדנסר).

• נקודת Insert, חיבור שמאפשר להכניס מעבדי צליל טוריים לערוץ אחד.

• כפתורי האקולייזר (EQ), מורידים או מגביהים קבוצות תדרים. במערבלים פשוטים יש שלושה תחומי תדרים (באס, מיד, טרבל). במכשירים מקצועיים יש ארבעה תחומי תדרים, ולעיתים כפתור פריקוונסי שמגדיר היכן נמצא תחום המיד.

• כפתור ה-PFL, שולח לחיווי את האות מיד אחרי הקדם־מגבר, לפני שינויי הזחלן (פיידר). שימושי מאוד לבדיקת עוצמה נכנסת.

• Auxiliaries (Aux), שליחות שמשתפת אות מכל הערוצים אל מכשירים חיצוניים. באמצעות ה-Aux ניתן לחבר אפקטים מקובצים, כמו reverb, או לשלוח מיקס למוניטורים על הבמה.

• כפתור ה-Panning, בחלוקה סטריאופונית קובע את מיקום האות בין ערוץ ימין לשמאל.

• זחלן (Fader), שולט על עוצמת היציאה של הערוץ.

קבוצות (Groups) מאפשרות לשלוט בקבוצת ערוצים בזחלן אחד או בזוג זחלנים. לדוגמה, ניתן לקבץ את התופים לערוץ קבוצתי ולשלוט בהם ביחד.

מיקסר דיגיטלי דומה מבחינה חיצונית למיקסר אנלוגי, אבל בכל ערוץ מובנה ממיר אנלוגי־לספרתי (A/D). זה מאפשר להוסיף מעבדי צליל פנימיים ולשמור הגדרות ותכנות (Presets/Scenes). במיקסר דיגיטלי אפשר לשלב כניסות ויציאות אנלוגיות וספרתיות יחד.

יתרונות:
• המרה לספרתי מפחיתה הוספת רעש בתוך המכשיר.
• אפשר לשמור תצורות, פריסטים וקבצים.
• בדרך כלל יש מעבדי צליל מובנים, כמו אקולייזר פרמטרי, קומפרסור, לימיטר, גייט ואפקטים.
• חיסכון במקום ובחיווט; אפשר חיבור רשת (CAT) לקופסת במה מרוחקת.
• לעיתים יש יותר אפשרויות תכנות והפעלה.

חסרונות:
• המרה עלולה לשנות מעט את איכויות הצליל.
• ממירי A/D איכותיים יקרים, מה שמייקר את המכשיר.
• לא כל תצוגה מהמערכת תמיד נראית בזמן אמת, וזה עלול להאט הפעלה.
• המרה דיגיטלית יוצרת שיהוי (latency) של כמה מילישניות, בדרך כלל זניח לשומע.

מיקסר לדי ג'יי הוא גרסה מפושטת של מערבל רגיל. בכל ערוץ יש Gain, יחידת EQ וזחלן. כיום נפוצים גם כפתורי אפקטים. מיקסרי DJ משולבים לעתים עם קונטרולר, שלט למחשב, ומתחברים דרך USB לשליטה בתוכנת מוזיקה.

מערבל אותות (מיקסר) הוא מכשיר שמאגד ומווסת קולות. הוא מקבל קולות מהמיקרופונים ומהכלים. בסוף האותות יוצאים ליציאה אחת או ליותר.

יש כניסות ויציאות. כל מיקרופון נכנס לערוץ נפרד. בחיבורים מקצועיים משתמשים ב-XLR. בחיבורים פשוטים יש RCA.

בכל ערוץ יש כפתורים חשובים:
• Gain (גיין), מגביר את העוצמה של הקול.
• Pad, מוריד עוצמה אם הקול חזק מדי.
• 48V (פנטום), נותן מתח למיקרופון קיבולי. מיקרופון קיבולי הוא מיקרופון רגיש.
• Insert, חיבור שמכניס מכשיר עיבוד לצליל.
• EQ, מחלק את הצליל לבס, מיד וטרבל ומשנה אותם.
• Aux, שולח אות למכונת הדף (reverb) או לרמקולי מוניטור על הבמה.
• Panning, מעביר את הקול שמאלה או ימינה.
• Fader (זחלן), גרור את הזחלן לשנות את העוצמה.

מיקסר דיגיטלי ממיר את האות למספרים. זה מאפשר לשמור הגדרות ולהפעיל אפקטים מובנים. יתרון: פחות רעש וחיסכון בכבלים. חסרון: הוא יקר ולעתים יש עיכוב קטן של כמה מילישניות.

מיקסר לדי ג'יי פשוט יותר. יש בו Gain, EQ וזחלן. היום יש בו גם כפתורי אפקטים וקישור ל־USB לשלטי קונטרולר.