מערך ביטחון המידע

מערך ביטחון המידע הוא יחידה באגף המודיעין של צה"ל שאחראית למניעת חשיפת מידע צבאי מסווג. ביטחון מידע (הגנה על מידע צבאי סודי) כולל אבטחת מידע, התאמה ביטחונית (בדיקה מי מורשה לגשת למידע), מחקר מודיעין, חקירות ביטחוניות ואכיפה.

המערך פועל בשיתוף עם גופי מודיעין אחרים, ומנחה את כל גופי ביטחון המידע בצה"ל. הוא גם מטפל בסיכול פרצות נתונים ובתפקידים רגישים נוספים, ופיתח תורות לחימה בתחום הסייבר.

המערך חובר למחלקת המודיעין מאז התקופה שאחרי הקמת המדינה. בתחילה נקרא ענף "ביטחון שדה", שם שהושאל מהצבא הבריטי. ב-1953 מחלקת המודיעין הפכה לאגף מודיעין, וב-1970 מעמד הביטחון שדה הוגדל למחלקה שבפיקוד ישיר של ראש אמ"ן.

מערך אבטחת המידע היה בתחילה קשור גם לשירות הביטחון המסכל, אך בסופו של דבר עבר להיות ארגוני בתוך הצבא. בשנות ה-70 הוקמה יחידת "עיט" לביצוע האזנות כריתור הרתעה; היחידה פעלה מאז 1974 וסגרה את פעילותה ב-2002.

בתקופת מלחמת לבנון השנייה נרשמו כשלים בשמירה על מידע. לקחי המלחמה הובילו להגבלות על כניסת כתבים ולשינויים בפעילות המערך. כבר במבצע עופרת יצוקה נראה שיפור במנגנוני השמירה על סודות הצבא, ומחלקת ביטחון המידע התפתחה גם לעולם הסייבר.

בשנים האחרונות המחלקה מובילה גם את נושא הגנת העננים (הגנה על מערכות ומידע בענן) ומתמקדת בהבטחת עליונות המודיעינית של צה"ל. ב-2019 הכירו בה כמערך מקצועי מטכ"לי, ובינואר 2021 התקיים טקס רשמי שהדגיש את שינוי המעמד.

ענף הפללת מטרות מודיעין, המכונה גם ענף 3, עובד לשמור על העליונות המודיעינית של ישראל. הענף סיפק בשנים האחרונות מודיעין לתקיפות נגד מערכות מודיעין של גורמים עוינים בסוריה ובלבנון.

מערך ביטחון המידע שומר על סודות הצבא. ביטחון מידע הוא הגנה על מידע צבאי סודי.

האנשים שם עוזרים להגן על מסמכים ותקשורת. הם בודקים מי כן יכול לראות את המידע.

המערך התחיל אחרי הקמת המדינה. פעם קראו לו "ביטחון שדה". השם שונה בהמשך ל"ביטחון מידע".

בשנת 1974 הוקמה יחידת "עיט" שעשתה האזנות למערכת הקשר. היחידה נסגרה ב-2002.

במלחמת לבנון השנייה היו בעיות של דליפות מידע. בעקבות זאת שונו הכללים והתחזקו ההגנות.

מאוחר יותר, עם מבצע עופרת יצוקה, החלו שינויים גדולים בשמירה על סודות. היום המערך גם עובד בתחום הסייבר. הוא עוזר להגן על מידע בעננים, שהם מחשבים מרוחקים.