מערכת השמש היא קבוצת גופים שמקיפים את השמש בכוח הכבידה. בעיקרה כוללת שמונה כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים והרבה גופים קטנים כמו אסטרואידים ושביטים. חלק מהגופים הגדולים להם יש ירחים משלהם.
כוכב לכת מוגדר לפי שלושה קריטריונים: מקיף את השמש, צורתו כמעט כדורית, והוא דומיננטי במסלולו. כוכבי לכת ננסיים (גופים כדוריים שאינם מנקים את מסלולם) אינם חייבים להיות דומיננטיים. שאר הגופים מסווגים כגופים קטנים במערכת השמש.
השמש היא המרכז של המערכת ותופסת כמעט את כל המסה. קרוב אליה נמצאים ארבעת הכוכבים הארציים, כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. מעבר להם נמצאת חגורת האסטרואידים, אחריה ענקי הגז, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. מעבר לנפטון שוכנים הגופים הטרנס־נפטוניים, הכוללים את חגורת קויפר, הדיסק המפוזר ועננת אורט.
על פי השערת הערפילית, המערכת נוצרה מקריסה כבידתית של ענן גז ואבק לפני כ־4.6 מיליארד שנה. החומר התרכז במרכז ויצר את השמש. סביבו נוצרו פלנטסימלים, גושי אבק שקיבלו מסה והפכו לכוכבי לכת. קרבת השמש השפיעה על הרכבם: הפנימיים סלעיים והחיצוניים עתירי גז וקרח.
כמעט כל המסלולים בשיטה הם במישור משותף שנקרא מישור המילקה (מישור הקפת כדור הארץ). חוקי קפלר קובעים שמסלולים הם אליפסות, כשהשמש נמצאת באחד המוקדים. מרחקים במערכת השמש נמדדים ביחידות אסטרונומיות (AU), מרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש.
השמש, כוכב סדרת הראשית שמייצר אנרגיה בהיתוך גרעיני, ועתידה להפוך בעתיד לננס לבן.
כוכב חמה ונוגה, כוכבים פנימיים, סלעיים, ללא ירחים גדולים.
כדור הארץ, היחיד שבו ידוע שיש חיים, עם אטמוספירה ייחודית ומים נוזליים.
מאדים, קטן יותר ומעט עשיר בפחמן דו־חמצני. צבעו אדמוני בגלל אבק ובזלת.
צדק ושבתאי, ענקי גז גדולים, עם טבעות וריבוי ירחים. לצדק יש ירחים גליליאניים ידועים.
אורנוס ונפטון, ענקי קרח עם אחוז גדול של מים, אמוניה ומתאן, וטבעות עדינות.
חגורת קויפר מכילה גופים קרחיים ומספר כוכבי לכת ננסיים בולטים כמו פלוטו, האומיה, מאקה־מאקה ואריס. הדיסק המפוזר ועננת אורט הם אזורים רחוקים יותר המאכלסים שביטים ארוכי־מחזור.
תצפיות טלסקופיות ושיגורים של גשושיות הביאו את רוב המידע שיש לנו. המשימות החשובות כוללות את וויאג'ר, ניו הוריזונס, ווֹאיה ושאר גשושיות שלמדו על כוכבי הלכת והגופים הקטנים. גשושיות אלו הראו את פני השטח, את האטמוספירות ואת חלק ממסלולי הירחים.
יש תהודה מסלולית בין גופים שונים, כמו בין ירחי צדק. רוח השמש, זרם חלקיקים מהשמש, יוצרת את ההליוספירה, מודדת את הגבולות של השפעת השמש. מדענים גם דנים ב'כוכב לכת תשיעי משוער' שמסביר סטיות במסלולים של גופים מרוחקים.
מערכת השמש היא כל מה שסביב השמש. יש בה את השמש, שמונה כוכבי לכת והרבה גופים קטנים.
יש ארבעה כוכבי לכת פנימיים סלעיים: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. הם מוצקים ויש בהם מכתשים.
אחרי זה יש חגורת אסטרואידים. שם יש אבנים קטנות וגדולות. אחד גדול שם נקרא קרס.
עוד רחוק יש ארבעה ענקים: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. הם גדולים מאוד ויש להם טבעות וירחים.
מעבר לנפטון יש גופים קפואים מקרח וסלע. אזור חשוב נקרא חגורת קויפר. שם נמצא פלוטו וכוכבי לכת ננסיים אחרים.
הרבה שביטים מגיעים מעננת אורט. זו פינה רחוקה מאוד מלאה בגופים קפואים.
לפני מיליארדי שנים ענן גדול של אבק וגז קרס. בלב נוצרה השמש. מסביב נוצרו גופים קטנים שהתאחדו לכוכבי לכת.
אנחנו לומדים על המערכת בעזרת טלסקופים וגשושיות. גשושיות שלחו תמונות ושלחו מידע על פני השטח והאוויר של כוכבי הלכת.
תגובות גולשים