מפלגת הסוציאל-דמוקרטיה הברזילאית

מפלגת הסוציאל-דמוקרטיה הברזילאית (פורטוגזית: Partido da Social Democracia Brasileira, PSDB) היא מפלגה במרכז הפוליטי בברזיל. המילה "הברזילאית" במשם מתייחסת ל"סוציאל-דמוקרטיה" (דגש על דמוקרטיה וצדק חברתי).

בבחירות לקונגרס שנערכו ב-1 באוקטובר 2006 זכתה המפלגה ב-65 מתוך 513 המושבים בבית הנבחרים וב-17 מתוך 81 בסנאט. בבחירות לנשיאות באותו זמן הגיע מועמדה ז'וזה סרה למקום השני, וקיבל 38.7% מהקולות בסיבוב השני מול לואיז אינסיו דה סילבה (לולה), מועמד מפלגת הפועלים. בשנת 2006 מועמד אחר של המפלגה, ז'רלדו אלקמין, גם הוא עלה לסיבוב ההכרעה אך הפסיד לדה סילבה.

לאחר מהלכים פוליטיים שנעשו בתקופת כהונתו של דה סילבה, החזיקה המפלגה כעת 53 מושבים בבית הנבחרים ו-15 בסנאט. בברזיל נהוג שנבחרים עוברים ממפלגה למפלגה אחרי בחירתם.

המפלגה נוסדה ב-25 ביוני 1988. ערכה המרכזי היה שילוב בין דמוקרטיה ל"צדק חברתי". רשמית היא מוגדרת כסוציאל-דמוקרטית, אך בפועל פעלה לעיתים כימנית כלכלית, נאו-ליברלית (מדיניות המעדיפה שוק חופשי והפרטות).

היא נולדה מאיחוד של קבוצות שונות, ביניהן סוציאל-דמוקרטים, ליברלים פרוגרסיביים ונוצרים דמוקרטים. אחרי קריסת המשטר הצבאי בתחילת שנות ה-80 נוצרו ניסיונות לאחד כוחות; חלק מהמייסדים הצטרפו לפלגתו של לולה, וחלק ייסדו את PSDB. אחד המהלכים החשובים לפני הקמת המפלגה היה מותו של טנקרדו נווס ב-21 באפריל 1985, שאיפשר הקמת אספה מכוננת שנסחה את טיוטת החוקה שתקבלה ב-1988.

בין המייסדים והמנהיגים הבולטים היו ז'וזה סרה, ז'רלדו אלקמין ופרננדו אנריקה קרדוזו. תקופת כהונתו של קרדוזו כנשיא (1994, 2002) התאפיינה ביציבות וברפורמות כלכליות שהדגישו הפרטה.

המפלגה גדלה במהירות וזכתה להצלחות בבחירות ברמות שונות. אנשיה דוחים תוויות ישנות של "שמאל" ו"ימין", אך בפועל הם מזוהים עם מדיניות כלכלית שמרנית יותר. כיום היא אחת משתי מפלגות האופוזיציה העיקריות בברזיל, לצד מפלגת החזית הליברלית.

מפלגת הסוציאל-דמוקרטיה הברזילאית קיצור: PSDB היא מפלגה גדולה במרכז הפוליטי בברזיל.

המפלגה נוסדה ב-25 ביוני 1988. היא דיברה הרבה על דמוקרטיה וצדק חברתי. השם סוציאל-דמוקרטיה אומר דגש על דמוקרטיה ועזרה חברתית. בפועל המפלגה תמכה ברעיונות כלכליים שמעדיפים שוק חופשי, כמו הפרטה (מכירת חברות של המדינה לחברות פרטיות).

בשנות ה-90 נשיא מהמפלגה, פרננדו אנריקה קרדוזו, הוביל רפורמות והפרטה. כמה מנהיגים מפורסמים במפלגה הם ז'וזה סרה וז'רלדו אלקמין.

בבחירות של 2006 המפלגה קיבלה מושבים בקונגרס. מועמדי המפלגה הגיעו לסיבובי הכרעה לנשיאות אך הפסידו ללואיז אינסיו דה סילבה (לולה), שנבחר לנשיא.

כיום המפלגה היא חלק מהאופוזיציה. בברזיל לעיתים נבחרים עוברים ממפלגה אחת לשנייה אחרי הבחירות.