מפרץ חיפה

מפרץ חיפה הוא המפרץ הגדול היחיד בחוף הים התיכון הצפוני של ארץ ישראל. אורכו מצפון לדרום כ-12 קילומטרים. הנחל העיקרי הנשפך אליו הוא נחל קישון. רובע מפרץ חיפה הוא חלק מעיר חיפה.

גבולות המפרץ הם: מדרום הכרמל וכף הכרמל כולל חיפה, מצפון עכו ומפרץ עכו, ממזרח עמק זבולון וממערב הים התיכון. ככל שמנועדים ממזרח למערב המפרץ נעשה עמוק יותר; חלקו המזרחי הוא למעשה חלק עמוק של עמק זבולון, שנשקע אחרי תקופת הקרח האחרונה מתחת לפני הים.

למפרץ נשפכים נחל קישון ונחל נעמן. בהיקף הזרימה שלהם פחת אחרי קום המדינה בגלל שאיבת מים. בעשורים האחרונים המים במקורות אלה וזורמים זוהמו, בין השאר בעקבות שפכים מבסיסים צבאיים ומפעלים. יש גם נחלי אכזב קטנים שמקורם בכרמל. אחריות שמירת איכות המים נחלקת בין רשות ניקוז ונחלים קישון בדרום לבין רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי בצפון.

בשנות ה־20 של המאה ה־20 קק"ל החלה לרכוש קרקעות במפרץ ובעמק זבולון במטרה לפתח את חיפה. ב־1928 נקנו כ־32,000 דונם ששימשו להרחבת העיר, להקים אזורי תעשייה ולהדק את השליטה הלאומית באזור.

המפרץ קיבל תנופה בתקופת המנדט הבריטי. הבריטים הניחו צינור נפט כירכוכ-חיפה (1935, 1948), שהוביל נפט גולמי אל בתי זיקוק בחיפה ולנמל. זה הפך את האזור למרכז תעשיות נפט, גז ופטרוכימיה. בין שנות ה־30 לאמצע המאה ה־20 פעלה כאן תעשיית קרמיקה חשובה. כיום (שנות האלפיים) יש במפרץ מפעלי כימיה ופטרוכימיה, בית זיקוק, תעשייה כבדה ומפעלי דשנים.

במנדט הבריטי פעלו במפרץ נחיתות והמראות של מטוסים אמפיביים. מטוסים אלה יכולים להמריא ולנחות על מים. חברת אימפריאל איירווייז כללה את עגינת המפרץ בקו טיסות בינלאומי. אחרי תאונה בכנרת ב־1942 פסקו חלק מהנחיתות הימיות, ובהמשך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופסקו הטיסות האזרחיות האמפיביות בארץ.

מפרץ חיפה הוא מפרץ גדול בצפון חוף הים. אורכו כ־12 קילומטרים. נחל קישון נשפך אליו. רובע מפרץ חיפה הוא חלק מהעיר חיפה.

המפרץ מוקף מדרום בכרמל, מצפון בעכו, ממזרח בעמק זבולון וממערב בים התיכון. חלק מהמפרץ עמוק כי לפני זמן רב הים עלה. נחל (נהר קטן) קישון ונחל נעמן נשפכים למפרץ. המים שלהם פחתו בגלל שאיבת מים. בשנים האחרונות הוזרמו לשם שפכים ומזהמים, וזה פגע במים.

בשנות ה־20 ארגונים קנו אדמות רבות במפרץ. ב־1928 נרכשו כ־32,000 דונם כדי לבנות עיר ותעשייה.

בזמן השלטון הבריטי הונח צינור נפט לכיוון חיפה. צינור זה הוביל נפט למפעלים ולנמל. במקום הקימו בתי זיקוק. זיקוק (מקום שממחזר נפט לדלקים) הפך את האזור למרכז תעשיות נפט. בתקופות אחר כך היו כאן גם מפעלי קרמיקה, מפעלים כימיים ומפעלי דשנים.

במנדט הבריטי נחו והמריאו במפרץ מטוסים אמפיביים. מטוס אמפיבי יכול לעוף ולנחות על מים. אחרי תאונה ב־1942 ובגלל המלחמה הפסיקו את הטיסות האזרחיות האלה.